ההתנגדות להסכם השילומים

הסכם שנחתם בשנת 1952 בין ישראל לגרמניה המערבית על העברת כספים למדינת ישראל ולניצולי השואה כפיצוי על הסבל ולשם תיקון העוול. מנחם בגין התנגד בחריפות להסכם ולרעיון שניתן לגרמנים לכפר על פשעיהם.

לא תשכח: הסכם השילומים כהתחלה של נורמליזציה

"אחרי כל מעשה באים מורינו ורבותינו ואומרים: אבל אנו לא שכחנו ולא נשכח. עושים הסכם בין עם לעם, בין מדינה למדינה, הוא הסכם של תשלומים. איש המליצה קורא לו במלה שיש לה משמעות אחרת לגמרי במקור: ״הסכם שילומים" העולם כולו קורא לכך הסכם-סליחה-וכפרה והמציאות מוכיחה את הטענה העולמית הזאת. ולנו אומרים: לא שכחנו ולא נשכח. נשק המוצר בידיים יהודיות נשלח לידיים גרמניות, ובין אלו — ידיים אשר עשו את מלאכת הדמים. ואומרים: לא שכחנו ולא נשכח. מדים תופרים בידיים יהודיות, וביניהן ידיים המסומנות במספר, שאינו ניתן למחייה ולמחיקה, בשביל הצבא הגרמני. ואומרים: לא שכחנו ולא נשכח. משגרים משלחות של מורים ללמוד תורה וחינוך בגרמניה, ואומרים: תמיד נזכור. מקבלים משלחות מגרמניה ומביאים אותן לבתי-ספר עבריים, ואומרים: תמיד נזכור. אומרים שגרמניה דהיום איננה כגרמניה דאתמול; העבר- עבר; זו גרמניה אחרת לגמרי. מותר להתקרב אליה, מותר לתת לה ריהביליטציה מוסרית גמורה, ואומרים: לא שכחנו ולא נשכח. איך? ודאי כל אחד ואחת מכם, כולכם, זוכרים, לא שכחתם, לא תשכחו. איך תוכלו? אבל המדובר הוא בזכירה לאומית, באי-שכחה של עם שלם. ואתם עושים במשך שלוש-עשרה השנים האחרונות, מאז החלו הגרמנים לשלם — לא לפני כן — מעשה אחר מעשה, פעולה אחר פעולה, צעד אחר צעד, האומרים: עם זה, נוער יהודי זה, איך עוד יזכור, איך יקיים עוד את המצווה לא תשכח, מול הדגל הגרמני ובשמעו את ההמנון הגרמני."

תיקון המעוות?

"כך אמר אדנאור [ראש ממשלת גרמניה]: 'אני קובע שהעם הגרמני ברובו המכריע סלד מפני הפשעים האלה. אני קובע שהעם הגרמני ברובו המכריע לא השתתף בפשעים האלה'. ועוד אמר האדון אדנאור: 'הממשלה הגרמנית תהיה מוכנה יחד עם נציגי היהדות וממשלה ישראל לפתור את בעיית תיקון המעוות, בשפתו הטמאה 'וידר גוט מאכן' (=תיקון המעוות) – של הצד החומרי של הבעיה, כדי להקל על מציאת הדרך לטיהור הנפשי של סבל שאין לו גבול'…

אוי לכולנו. אתם קיבלתם כיסוד למשא-ומתן עם הגרמנים הצעה שלפיה העם הגרמני ברובו סלד מן הפשעים האלה, לא השתתף בהם. אתם קיבלתם כיסוד למשא-ומתן הודעה שלפיה הכסף הזה יינתן לכם 'צור זאלישן רייניגונג איינס אונאנדליכן ליידס' (=לטיהור נפשי של סבל אין קץ)… האיגרת הזאת חדרה ללב הגויים. כל אומות העולם ידעו: זהו הבסיס שעליו תקבלו כסף ״כתשלום בעד סבל אין קץ״. איך ינודו לנו, איך ישימונו לבז! למי דמינו? ההסתייגויות שלכם יהיו כתובות עברית – מי יקרא אותן? לעיני הגויים תהיה רק עובדה אחת: ישבתם לשולחן אחד עם רוצחי עמכם, הודיתם שהם מסוגלים לחתום על הסכם, שהם מסוגלים לקיים הסכם, שהם עם – עם במשפחת העמים."

העם אמר את דברו: נמחה את החרפה

אתה סומך על רוב? איזה רוב? לקחת את רעיך וגרוריך וצווית עליהם להרים יד! את מי שאלת? – שאלת 5 מליוני יהודים בארה"ב? הנה נערך משאל לניסיון בארה"ב והתוצאות היו: בניו יורק 70 אחוז – נגד, בשיקאגו-99 אחוז נגד. באפריקה הדרומית-99 אחוז נגד, בתל אביב-80 אחוז נגד, בארגנטינה, בראזיל, מכסיקו, אוסטרליה-נגד. את מי שאלת?בוא אל העם, התפטר, ערוך בחירות או משאל עם, שאל את העם, את העם הזה, החרד ליום המחרת, העם הרעב שהעמדת בתור. העם אינו רוצה לקבל "שלומים" מגרמניה. העם רוצה לשלם לגרמניה ובעזרת אלהי ישראל שלם ישלם.

משמעותם של שילומים (חמש שנים להסכם)/ נתן אלתרמן

…וזאת אולי ראוי לומר הישר-ובקול ולא בעקיפין-וחרש:

קיום השילומים (כפי טיבם ועצמותם המפורשים)

אינו יכול להיות

ולא נועד להיות

ולא יוכל להיות נחשב כסולל-דרך

בתהליך שכינויו נורמליזציה-של-יחסים.

[…]

הנשמרו סייגים עד כה? הה, לא. רבות ניתק העוגן.

סטיות שלפרט, סטיות של כלל. רבים ודאי יסכימו אם נאמר ללא היסוס

כי, למשל, משלחת המורים העבריים, אשר הופיעה בברלין בתוך כינוס של פדגוגים,

היא תופעה שיש בה נופך פלצות, ולא כיסו על נופך זה כל "תשואותיו" של הכינוס.

[…]

לשיר המלא לחצו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *