ההתנגדות להסכם השילומים

הסכם שנחתם בשנת 1952 בין ישראל לגרמניה המערבית על העברת כספים למדינת ישראל ולניצולי השואה כפיצוי על הסבל ולשם תיקון העוול. מנחם בגין התנגד בחריפות להסכם ולרעיון שניתן לגרמנים לכפר על פשעיהם.

תיקון המעוות?

"כך אמר אדנאור [ראש ממשלת גרמניה]: 'אני קובע שהעם הגרמני ברובו המכריע סלד מפני הפשעים האלה. אני קובע שהעם הגרמני ברובו המכריע לא השתתף בפשעים האלה'. ועוד אמר האדון אדנאור: 'הממשלה הגרמנית תהיה מוכנה יחד עם נציגי היהדות וממשלה ישראל לפתור את בעיית תיקון המעוות, בשפתו הטמאה 'וידר גוט מאכן' (=תיקון המעוות) – של הצד החומרי של הבעיה, כדי להקל על מציאת הדרך לטיהור הנפשי של סבל שאין לו גבול'…

אוי לכולנו. אתם קיבלתם כיסוד למשא-ומתן עם הגרמנים הצעה שלפיה העם הגרמני ברובו סלד מן הפשעים האלה, לא השתתף בהם. אתם קיבלתם כיסוד למשא-ומתן הודעה שלפיה הכסף הזה יינתן לכם 'צור זאלישן רייניגונג איינס אונאנדליכן ליידס' (=לטיהור נפשי של סבל אין קץ)… האיגרת הזאת חדרה ללב הגויים. כל אומות העולם ידעו: זהו הבסיס שעליו תקבלו כסף ״כתשלום בעד סבל אין קץ״. איך ינודו לנו, איך ישימונו לבז! למי דמינו? ההסתייגויות שלכם יהיו כתובות עברית – מי יקרא אותן? לעיני הגויים תהיה רק עובדה אחת: ישבתם לשולחן אחד עם רוצחי עמכם, הודיתם שהם מסוגלים לחתום על הסכם, שהם מסוגלים לקיים הסכם, שהם עם – עם במשפחת העמים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *