הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

בגין יצא כנגד סעיפים שונים בדיון בכנסת בתיקון לחוק דיני עונשין. בגין יצא בין השאר נגד הרשות שיש לש.ב. בתנאים מסוימים לעשות ככל העולה על רוחו. עוד יצא בגין נגד הקביעה כי מרגל הוא גם זה הנפגש עם סוכן זר. בגין טען כי אדם יכול להיפגש בטעות עם סוכן זר מבלי לדעת שהוא כזה ולכן אין להחשיב כל אדם הנפגש עם סוכן זר אוטומטית כמרגל.

הישיבה השש ­מאות ­ושש­ עשרה של הכנסת השניה – חוק מועצת הרבנות הראשית (הוראות שונות), תשט"ו – 1955

בנאום במליאת הכנסת תומך מנחם בגין בשינוי בחוק מועצת הרבנות הראשית שהוצע על ידי הממשלה המאפשר את כהונתו של הרב יצחק נסים בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל, לאחר שעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון ערערה על בחירתו, בהתסמך על הנוסח האנגלי של החוק, שלפיו על המועמד להיות חבר בגוף הבוחר, דבר שלא הופיע בחוק בנוסחו העברי. מחד, בגין מסתייג מהצורה שבה שינוי מוכנס לחוק על מנת להתגבר על פסיקה של בית המשפט העליון, ומנגד, הוא מגנה את ההתנכלות המשפטית לרב הראשי לאחר שנבחר

הישיבה השש ­מאות ­ושש­ עשרה של הכנסת השניה – חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955

נאום של מנחם בגין במליאת הכנסת בדיון על "חוק השיפוט הצבאי תשט"ו". בגין מנמק את הגירסה שאותה הציע באחד מסעיפי החוק, שעל פיה גזר דין של בית דין שדה לא יבוצע אלא לאחר שאושר בערעור ועל ידי הרשות המאשרת, בניגוד להצעתו של חבר הכנסת מאיר ארגוב ממפא"י שביקשה לאפשר את הוצאתו לפועל של פסק דין מוות ללא אישור הרשות המאשרת במקרה של צורך חיוני. לאחר הצבעה, הגירסה של מנחם בגין התקבלה, בתמיכת שר הביטחון דוד בן גוריון. בנאום זה בגין נאבק על דמותו של צה"ל כצבא יהודי ודמוקרטי – כזה שיודע להילחם בעוצמה, אך חרד חרדה עמוקה מפני שפיכת דם נקיים