בגין מבהיר את עמדתו כלפי עליונות המשפט לאור התבטאויותיו הקשורות למשפט צריפין. בגין מדגיש שביקורת שלו נועדה לחזק את עליונות המשפט ולא להחלישה. בגין טוען שיש לפעמים לעבור על האות של החוק כדי לשמור על חרות. בגין מצטט ממאמרו מקום שמדגיש שביקורת הייתה מופנית נגד משפט צבאי הד-הוק של אזרחים ודווקא כללה דרישה להליך משפטי תקין. הנאום המלא מופיע ב-"חרות" מ-29/06/55
בנאום במליאת הכנסת תומך מנחם בגין בשינוי בחוק מועצת הרבנות הראשית שהוצע על ידי הממשלה המאפשר את כהונתו של הרב יצחק נסים בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל, לאחר שעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון ערערה על בחירתו, בהתסמך על הנוסח האנגלי של החוק, שלפיו על המועמד להיות חבר בגוף הבוחר, דבר שלא הופיע בחוק בנוסחו העברי. מחד, בגין מסתייג מהצורה שבה שינוי מוכנס לחוק על מנת להתגבר על פסיקה של בית המשפט העליון, ומנגד, הוא מגנה את ההתנכלות המשפטית לרב הראשי לאחר שנבחר
נאום של מנחם בגין במליאת הכנסת בדיון על "חוק השיפוט הצבאי תשט"ו". בגין מנמק את הגירסה שאותה הציע באחד מסעיפי החוק, שעל פיה גזר דין של בית דין שדה לא יבוצע אלא לאחר שאושר בערעור ועל ידי הרשות המאשרת, בניגוד להצעתו של חבר הכנסת מאיר ארגוב ממפא"י שביקשה לאפשר את הוצאתו לפועל של פסק דין מוות ללא אישור הרשות המאשרת במקרה של צורך חיוני. לאחר הצבעה, הגירסה של מנחם בגין התקבלה, בתמיכת שר הביטחון דוד בן גוריון. בנאום זה בגין נאבק על דמותו של צה"ל כצבא יהודי ודמוקרטי – כזה שיודע להילחם בעוצמה, אך חרד חרדה עמוקה מפני שפיכת דם נקיים
בגין דורש להעניק זכות ערעור לבית-משפט אזרחי לחייל שגזר עליו גזר-דין מוות בבית-דין שדה בעקבות בגידה. בגין טוען שיש לנקוט בכל אמצעי אפשרי כדי למנוע טעויות בעניו כל-כל קריטי ובלתי-הפיך.
בגין טען כי המדינה נמצאת במשבר וכי אסור בדיון זה על תקציב לדבר על עניינים כספיים בלבד. בגין דיבר במיוחד על הסכנה נוכח הידוק המצור במפרץ אילת ובתעלת סואץ. בגין טען כי הצעות "חרות" לפיתרון המצב אינן הכרזת מלחמה חזיתית או כלל חזיתית שאיננה רצויה כלל מסיבה אסטרטגית אלא צורך במבצעים מקומיים שימנעו את שפיכות הדמים. בגין טען כי פרשת "בת –גלים" יצרה תקדים מסוכן שכן מצרים ראתה שישראל לא מגיבה לפעולותיה. בגין טוען כי לממשלה היו כישלונות גם בפרשה של תפיסת החיילים ע"י הסורים, קודם כל בכך שישראל טענה כי הישראלים נתפסו על אדמת סוריה ולא על אדמת ישראל וגם בתפיסת המטוס הסורי ובשיחרורו זמן קצר לאחר מכן ללא דרישה של שחרור הכלואים הישראלים. בגין הצר גם על אי מעשיה של הממשלה לנוכח תלית היהודים במצרים . בגין בנאומו תקף גם את ההסכם הטורקי –עיראקי וטען כי מדינה ידידותית כטורקיה הפכה לאויב .בגין דרש לבדוק האם ארה"ב ואנגליה עומדות מאחורי המהלך . בגין קרא לממשלת ישראל להתפטר וזאת נוכח כישלונה להתמודד עם המצב הביטחוני החמור אליו נקלעה ישראל . הנאום המלא מובא גם בחרות 1/3/1955
