ירשמו לפניהם כל חברי מועצת הבטחון כי ירושלים היא עיר אחת, כולה בריבונות ישראל, בירתנו הנצחית. לא תהיה בה שום חלוקה, לא במישרין ולא בעקיפין. מובן מאליו שמובטחת בה גישה חפשית אל המקומות המקודשים לבני כל הדתות. גישה חפשית זו מעוגנת בחוק. זו תהיה ירושלים האחת וזו תהיה הגישה החפשית למקומות הקדושים בה לעולמים.
בנאום זה, ראש הממשלה מנחם בגין מתייחס למצב הבינלאומי המתוח על רקע שני אירועים מרכזיים: המהפכה האסלאמית באיראן, שהובילה למשבר בני הערובה האמריקנים בטהראן, והפלישה הסובייטית לאפגניסטאן. בגין מביע הזדהות עם העם האמריקני, מדגיש את הסכנות הנשקפות מארגון אש"ף, ומגנה את התוקפנות הסובייטית. הוא קושר את האירועים הללו למצב במזרח התיכון, תוך דגש על האיום שמציבים גורמים כמו אש"ף והשפעת ברית המועצות באזור. בנוסף, בגין מדווח על התקדמות ביחסי השלום עם מצרים, תוך פירוט ההסכמות עם הנשיא סאדאת בנוגע לנורמליזציה דיפלומטית ומעברי גבול, ומציג את האתגרים במשא ומתן על האוטונומיה ביהודה, שומרון ועזה. הנאום משקף את עמדת ישראל כמדינה הניצבת מול אתגרים בינלאומיים ואזוריים, תוך מחויבות להסכם השלום עם מצרים ולשמירה על האינטרסים הלאומיים
בגין מגיב להצעת אי האמון בממשלה שהוגשה בשל דחייה בפינוי אלון מורה. בגין טוען שבית המשפט פסק לפנות שטחים מסוימים עד סוף נובמבר, והם פונו, לגבי שאר השטחים, הפינוי יתבצע כשתסתיים בנית הישוב בהר-כביר, שהתעכבה ואז יועברו אליו כל המתנחלים מאלון מורה.
בגין טוען שאין אמת בטענות כאילו חלוקת ירושלים עומדת לדיון, ולמעשה על סעיף זה כמעט התפוצץ המו"מ בקמפ-דיוויד. בגין מבהיר כי האוטונומיה לערביי יהודה שומרון ועזה, לא מהווה הסכמה למדינה פלשתינאית, כי ישראל הדגישה שהריבונות שלה תשאר בשטחים אלה על מנת לשמור על בטחונה.
במהלך דיון בוועדת השרים לקראת המשא ומתן להסדרי האוטונומיה, עומד בגין על זכותו של העם היהודי כולו על ארץ ישראל, ולא רק של היהודים אשר גרים בה.
