אבל הדבר המעניין ביותר והחמור ביותר הוא זה שאתה ממליץ לעם ישראל להסכים, אפילו ליזום, למהר, לא לחכות, משום שהדבר יקרה בלאו-הכי נגדכם: להקים את המדינה הזאת ביהודה ובשומרון כדי שאנחנו שוב נהיה שמונה מייל משפת הים, כדי שיאסר עראפאת יישב בשכם ונקבל אותו כנאפוליון בונאפארטה שם.
בגין מתייחס לדרישה האירופאית להכיר בארגון אש"ף בגין טוען שבקשה כזו ממדינות אירופאיות, שלקחו חלק בהשמדת העם היהודי בשואה – למעט בודדים חסידי אומות העולם, ודנמרק, היא בלתי נסבלת, וישראל לא תענה לה. בגין ממנה סגן שר בטחון (בזמן שהוא מכהן כממלא מקום לשר הבטחון) ומבקש על כך את אישור הכנסת. בגין מסביר שהמו"מ עם מצרים בענין האוטונומיה ביהודה, שומרון ועזה, נעצר מהצד המצרי, והם יהיו מוכנים לחדשו בכל עת. בגין מדגיש, כי מצרים כבר יודעת את עמדת ישראל בנוגע ירושלים, שהיא בירתה של ישראל ולא תחלק תחת שום הסכם. בגין מתיחס לאירועי המחתרת היהודית שפעלה נגד חברים באשף ביהודה שומרון ועזה באותו בוקר, ומצהיר שתתבצע חקירה והאשמים יועמדו לדין ועד שזה יקרה אין לשער השערות ולהאשים אנשים סתם.
אני קורא לכל חברי הפארלאמנטים, ביניהם ידידים מובהקים שלנו, שלא להחריש, שלא לעמוד מנגד אלא לפעול למען מניעת ההכרה באותו אירגון מרצחים ולמען מניעת ההודעה שצריכה לקום מדינה פלשתינאית ביהודה ובשומרון ובעזה, אשר תהווה סכנה לעצם קיומנו.
בגין מודיע על מינוי הח"כ שמיר לשר החוץ. בגין מתרעם על כך שכמעט אף אחד מהדוברים לא הודה לשמיר על כהונתו כיו"ר הכנסת ולא איחל לו בהצלחה. בגין מודה לשמיר על כהונתו כיו"ר הכנסת ומאחל לו בהצלחה בתפקידו החדש.
בגין מצהיר שלא ישתף פעולה עם 'ועדת ההתנחלויות', לפי דרישתה של מועצת הבטחון, מאחר ורוב המדינות החברות בוועדה לא מקיימות יחסים דיפלומטים עם ישראל. בגין מציין שלא יסכים לדרישת הוועדה להרוס אתרים ובתי כנסת בירושלים, וכי רק עכשיו כשירושלים בריבונות ישראל יש גישה חפשית לאתרים הקדושים בה. בגין מציין שעל פי ההסכם עם מצרים אין חובה להפסיק להקים התנחלויות, אלא לתקופה של שלושה חודשים שנגמר כבר בשנת 1978. בגין משבי לחברת הכנסת ג. כהן שלא יתפטר מאחר והכנסת הביעה אמון בממשלתו, ועד שישתנה מצב זה, לא תתפטר הממשלה.
