מוסד חדש – רמטכ"לים לשעבר

במאמר זה מתייחס בגין לרצונו של בן גוריון, שאינו עוד ראש ממשלה, לשוב לשלטון ולשנות את שיטת הבחירות בישראל לבחירות אזוריות. לטענתו של בגין, מדובר בניסיון לתת רוב למפא"י בכנסת, בעו אין לה רוב בעם. בן גוריון ניסה לגייס רמטכ"לים לשעבר לצורך עניין זה, ובגין מציג עמדה שלפיה אל להם לגנרלים לשעבר, שלא נוטלים חלק פעיל בפוליטיקה, להתערב בעניינים פוליטיים באצטלא של רמטכ"ל לשעבר. בנוסף מבקש בגין להכניס לפרופורציות את העלבון שחשו אנשים מכך שבן גוריון הגדיר את משה דיין כרמטכ"ל הטוב ביותר, וטוען כנגדם שהם לא הבינו את ההתרגשות של יוצאי המחתרות מהשכחתם וממחיקתם המכוונת מן ההיסטוריה של הקוממיות

מר דיין, או הממשלה כולה חייבים בהתפטרות

העתון מביא את נאומו של בגין בהגשת הצעת אי האמון של "חרות" שהוגשה בכנסת ב 24/02/1964 בעקבות גילויו של דיין על כך כי לבון התבקש בזמנו לאשר את הפעולה במצרים (עסק הביש) שבועיים לאחר שכבר בוצעה. בגין תהה מדוע דין פרסם זאת רק עכשיו? מדוע דיין לא גילה זאת לפני ועדת השבעה? מדוע הורה דיין לאדם השלישי לשקר לפני ועדת החקירה? בגין קבע כי כל הממשלה אחראית לדברי דין ועליה להתפטר בעקבות כך. הצעת אי האמון של "חרות" נדחתה לבסוף. בגין בנאומו הקדיש גם דברים לציון י"א באדר ו-44 שנה לנפילת טרומפלדור וחבריו. בגין טען כי הקרבות שבהם הם השתתפו היוו מקור אדיר למעשי גבורה וכי מדור לדור לא נשפך דם טהור מדם חורשי תל –חי. הנאום פורסם בדברי הכנסת, כרך 39.

מ. בגין: "הממשלה אחראית להשמצה ולכזב שבספר תולדות ההגנה"

העיתון מדווח על הצעה לסדר היום שהגיש בגין בשם סיעת ה"חרות" בעקבות שליחת כרך ב' של ספר ההגנה למשפחות השכולות ע"י משרד הביטחון. בגין יצא נגד מעשה זה שבו מפיצה הממשלה ספר למשפחות השכולות המלא בכזבים בהשמצות כלפי האצ"ל. בגין טען עוד כי הוצאת הספר ועריכתו ע"י אנשי משרד הביטחון המקורבים למפא"י מהווה מעשה לא דמוקרטי המאופיין בהיסטוריוזפיה ומהווה זוועה מוסרית. העיתון מביא גם מדברי תשובתו של רה"מ אשכול שענה להאשמותיו של בגין ותואר ע"י העיתון כעצבני ונרגז בדבריו. אשכול האשים את בגין בדמגוגיה זולה וטען כי הוא משמיע דברי בלע. עוד טען אשכול כי רוב העם חושב אחרת מנציגי "חרות" וכי צבא ההגנה של העם היהודי לא הכיר בחיילי האצ"ל (דברים שעוררו סערה במליאה).עוד טען אשכול כי מנהג הוא לשלוח לבני המשפחות השכולות ספר לבחירתם. הנאום במלואו מפורסם בגליון יום ו' 21/2/64.