עם בוא משלחת גבורי המחתרת מארופה לחגיגות האצ"ל הכריז גנרל קניג: באנו לארצכם לחזק יחסי הידדות המסורתיים של ברית-ישראל צרפת

העיתון מדווח על בואם ארצה של 20 ממנהיגי המחתרת בארופה. בגין בדברי הברכה שלו אליהם בנמל התעופה לוד ציין כי הבאים ארצה הם אחים לנשק ולוחמי מחתרת. בגין ציין לטובה את אומץ ליבם של לוחמי המחתרת הצרפתיים והבלגים אשר חירפו נפשם למען הצלת היהודים. בגין ציין עוד כי כל אדם ברחבי העולם אשר נלחם למען חרות האדם נחשב כאח ללוחמי המחתרת.

צערה ותמהונה של הממשלה

מאמר זה דן בגין בפרשת המדענים הגרמנים במצרים.בגין טוען כי מאז 20/3/63 אין עניין פעילות המדענים הגרמנים במצרים בגדר סוד וכי גרמניה ממשיכה בפעולותיה על אף הכל וכי גרמניה אף הצליחה ב10 החודשים האחרונים לפרק את רוגזה של דעת הקהל העולמית כי היא "רצתה" לחוקק חוק המונע פעילות מדענים גרמנים במצרים אך טענה כי היא לא יכולה לעשות כך מבחינה חוקתית.בגין יוצא נגד עמדת הממשלה שהביעה צער ותמהון על עמדת גרמניה שהיא איננה יכולה לחוקק את החוק בפרלמנט הגרמני.בגין יצא במאמרו גם נגד שרת החוץ שיצאה נגד חידוש המערכה המדינית נגד פעילות המדענים הגרמנים במצרים וטענה כי אין בכך כל טעם .בגין טוען כי יש לחדש את הפעילות המדינית והדיפלומית נגד פועלם של המדענים הגרמנים במצרים.

הממשלה מונעת דיון מדיני.

במאמר זה תוקף בגין את ממשלת ישראל על כך שהיא מונעת דיון מדיני על אף חתימתם של 40 חברי כנסת אשר מעוניינים לקיים דיון מדיני בנושא. בגין מציין כי אין זו הפעם הראשונה בה הממשלה מנסה למנוע דיון צבורי בפרלמנט, ובכך מונעת מבית הנבחרים למלא את תפקידו. במהלך המאמר בגין מזהיר את הממשלה מפני הסכנות שאורבות מנאצר המתכונן למלחמה עם ישראל

אלה תולדות המעל והסילוף

במאמר זה יוצא בגין נגד ספר תולדות ההגנה וטוען כי ספר זה סילף את תרומת האצ"ל למדינה וכי ספר זה איננו אוביקטיבי כלל שכן הוא נכתב ע"י היסטוריוני מפא"י . בגין מציין כי עורך הספר ההיסטוריון דינור הוא חבר מפא"י ותיק. בגין טוען כי הממשלה אחראית לספר וזאת למרות שבן –גוריון הורה על כתיבתו משום שעתה אשכול הוא האחראי.בגין טוען עוד כי יש לדון בספר זה משום שהוא נכתב כספר רשמי של משרד הביטחון על חשבון משלם המיסים הישראלי בגין טוען עוד כי לא אכפת לו כלל אם בספר היה נכתב על ההגנה בלבד אבל עצם סילוף פעולות האצ"ל הוא מעשה שחצנות בעל סממנים טוטליטאריים. בגין מכנה את כותבי הספר והאחראים לו כהיסטוריוזופים מסלפי היסטוריה.

דור המדבר או דור מבוגר

במאמר זה בגין בוחן את מצבנו כעם – האם יש לעם חירות, מולדת, ויכולת לקיים מדינה. בגין טוען כי את החירות הלאומית שלנו כבשנו והשגנו בכוחות עצמנו, אך עדיין יש מקום לשיפור בענין החירות הפרטית של האדם, שלא תוכל להתקיים כל עוד אין הפרדה בין מפלגה לפרנסה. לענין מולדת, בגין טוען כי בעם שלנו המולדת אמורה להיות לא איפה שנח לי, אלא איפה שהמולדת שם נח לי, בגין מביע צער על אחוזי היורדים מהארץ. לענין קיום המדינה, נראה שאנו מוכיחים את יכולתנו בהשוואה לעמים אחרים תאריך מדוייק לא ידוע, כנראה בשנת 1964 (18 למדינת ישראל)