לא תיתכן החלטה שלישית

במאמר זה המוקדש לפעולות המדענים הגרמנים במצרים מציין בגין כי בקרוב ימלאו 3 שנים מאז שנודע לממשלה על פעולותיהם של המדענים הגרמנים במצרים.בגיו יוצא נגד המשך פעולתם של המדענים גרמנים במצרים ונגד קלות הדעת בתופעה זו. בגין יוצא נגד מדיניותה הכושלת של הממשלה אשר פסיקה את מחאתה נגד הפעולות זמן קצר קצר לאחר שהחלו מחאות אלה.בגין מזכיר את הדיון האחרון כנסת בפרשה זו כאשר דובר מפא"י העלה את הסברה כי יתכן וגרמניה לא השתנתה והיא עדין כגרמניה נאצית. בגין טוען כי יש הבדל בין גרמניה של היום לגרמניה הנאצית למרות שעדין הרבה נאצים פועילם גרמניה. מספיק כי גרמניה היא גרמניה בגלל העבר ואסור למחול לה בשום פנים ואופן .בגין קורא לחדש את הלחץ נגד הגרמנים שיפסיקו את פעולות המדענים הגרמנים במצרים.

אהבת השנאה (חלק 2)

במאמר זה המורכב משני חלקים (החלק הראשון פורסם בגליון חרות מה- 1/5/64) בגין דן בתגובתו של בן–גוריון נגד ההחלטה להעלות את עצמות ז'בוטינסקי ארצה ובשנאה הגלומה בתגובה זו. בגין תוקף את בן –גוריון על התנגדותו להעלאת הארון. בגין הזכיר כי במשך קרוב ל-15 שנה מנע בן –גוריון את העלאת הארון ועתה הוא ממשיך להתנגד לכך. בגין טוען כי מה שמאפיין את בן–גוריון בהתנהגותו כלפי ז'בוטינסקי זה שנאה, קנאה ונקמנות. וזאת משום שז'בוטינסקי היה זה אשר הגה את רעיון המדינה העברית, המילטריזם ואת תורת המרד. בגין טוען עוד כי שנאתו וקנאתו של בן–גוריון לא נותנת לו כל מנוח והוא אף מסלף את ההיסטוריה וטוען כי הגדוד שהוקם במלחמת העולם הראשונה ע"י ז'בוטינסקי היה גדוד בכפיה ועל כן שני הגדודים האחרים, שהוקמו בהתנדבות, היו חשובים יותר.

מ. בגין מגיב בכנסת: הצהרות דיין ביחס לארה"ב ולצרפת – פגיעה באינטרס הלאומי

בגין מבקר דברי שר החקלאות בנושא, שטען כי היחס הידידותי לישראל מצדם של צרפת וארה"ב נובע מאינטרסים פוליטיים רגעיים של מנהיגיהם. בגין טוען, כיי הגישה כזו למדיניות החוץ היא מוטעית מיסודה, שגם אם הדבר היה נכון – אין זה נבון להדגיש אותו בפומבי, ושישנם גורמים שמשפיעים על מדיניות מעבר לאינטרס. דיווחים על הישיבה בכנסת פורסמו בגליון חרות 07/05/64

הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-וארבע של הכנסת החמישית – הצהרותיו המדיניות של שר החקלאות ועקרון האחריות המשותפת של הממשלה

בגין מבקר דברי שר החקלאות בנושא, שטען כי היחס הידידותי לישראל מצדם של צרפת וארה"ב נובע מאינטרסים פוליטיים רגעיים של מנהיגיהם. בגין טוען, כיי הגישה כזו למדיניות החוץ היא מוטעית מיסודה, שגם אם הדבר היה נכון – אין זה נבון להדגיש אותו בפומבי,ושישנם גורמים שמשפיעים על מדיניות מעבר לאינטרס.

נגד בהלה אך בלי שאננות

נאומו של בגין במליאת הכנסת. בגין מברך על החלטת הממשלה להעלות את עצמותיו של ז'בוטינסקי ארצה. בגין מבקר את הממשלה על התנהגותה בפרשת השבויים הישראלים בסוריה. בגין מצביע על סכנת המלחמה המשתקפת מהצהרותיו של נאצר. הגין מבקר את הממשלה על המדיניות "הגרמנופילית" שלה. בגין קורא למאמץ לאומי המכוון להסברה בחו"ל ולשיפור הגנת העורף. בגין מביא דוגמאות של האנטישמיות הגוברת בברה"מ.