העיתון מדווח על אסיפה שערך בגין ב-1/11 בבית ציוני אמריקה בת"א. בגין קרא לאחדות לאומית סביב הצבא לאור הקרבות . בגין קרא לממשלה לאחר תום הקרבות לפעול לכריתת שלום עם המצרים. בגין קבע כי כל שטח שלא שייך לא"י ההיסטורית ויוחזק ע"י ישראל עם תום הקרבות גורלו יקבע בשולחן המו"מ.עוד שיבח בגין בנאומו את בריטניה וצרפת הפועלים נגד מצרים.
העיתון מביא מדברי בגין בעת הסרת הלוט מעל יד ה14 .בגין טען כי ביום שבו הממשלה תחליט לפעול אומנם באיחור אז "חרות" תתלכד סביב הצבא והממשלה וכל החשבונות הישנים יישכחו למען הניצחון במערכה . בגין טוען עוד כי כל אזהרותיה של "חרות" בעבר נוכח ההתלקחות הנוכחית ב-3 החזיתות התאמתו. עוד קורא בגין לפעול נגד צבאות האויב עתה לנוכח תזוזת הכוחות המצריים או העיראקיים לעבר החזית המזרחית.
בנאום זה, בגין מסביר את הצעת האיחוד שהציעה תנועתו למפלגת הציונים הכלליים. לדעתו, זה יגביר את הסיכוי להוריד את מפא"י ממעמדה כמפלגה הראשונה בישראל, ולהקים ממשלה חדשה בכוח המשולב; הוא גם מבהיר כי לדעתו שלטון ממושך מוביל לאסונות של שחיתות והתנשאות, ולכן קורא לבחירות חדשות שהן הדרך היחידה להחליף ממשלה: "על פי אמונתנו, פתק הבוחר הוא אחד הגילויים הנשגבים בתולדות האנושות ובתולדות כל עם; אם מאחוריו עומדת בחירה חופשית, ללא לחץ, הרי זה חיזיון אדיר…"
המאמר נכתב על רקע עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית (ספטמבר 1955), שהעניקה לנאצר עליונות צבאית חסרת תקדים באמצעות נשק סובייטי חדיש, ועל רקע פעולות הפדאיון וההסלמה בגבול הדרום (כמו קרב ניצנה בנובמבר 1955). בגין מנתח את הדיווחים השקריים של נאצר על "ניצחונות" מצריים לא כלעג חסר משמעות, אלא כטקטיקה צבאית מחושבת של "הינתקות": נאצר בודה סיפורים כדי להרגיע את עמו ולמנוע הידרדרות למלחמה כוללת כעת, וזאת כדי לקנות את הזמן הדרוש לו לקליטת הנשק החדש לקראת "מלחמת השמד" עתידית. בגין מבקר בחריפות את מדיניות ה"הבלגה" וה"תגמול" של ממשלת בן-גוריון, טוען כי האשליה שארצות הברית תספק "נשק מאזן" תחת ממשל אייזנהאואר היא מסוכנת, וקורא לשינוי אסטרטגי דחוף: נטישת התגובות המקומיות לטובת מערך אופנסיבי (התקפי) מרוכז בחזית הדרומית, במטרה לשבור את טבעת החנק המצרית לפני שמאזן הכוחות ישתנה לרעת ישראל באופן בלתי הפיך
