נאומו המלא של יו"ר התנועה מר מ. בגין בפתיחת הועידה הרביעית של תנועת החרות

העיתון מדווח על נאומו של בגין ב-1/10 בפתיחת הועידה הרביעית של תנועת ה"חרות". בגין קרא לברית הדדית בין ישראל לצרפת, ואפילו ארצות הברית ואנגליה. עוד טען, כי המו"מ בין הציונים הכללים לחרות נכשל בגלל סירובם לקבל את עקרון שלמות המולדת. בגין היתווה תוכנית לפתרון הבעיות המדיניות, כלכליות, בטחוניות. בגין התייחד במהלך נאומו עם ז'בוטינסקי והבטיח כי הממשלה החדשה שתקום (בראשותו) תעודד השקעות חוץ בלי הפחד מפני הסוציאליזם של מחר. וכמו כן היא תבטל את הפיקוח על מטבע החוץ ותעודד יוזמה פרטית, תפריד בין הבעלות על המפעלים הכלכלים ובין האיגודים המייצגים אינטרסים פועליים.לאור המצב הבטחוני הקשה השורר בארץ קרא בגין לממשלה לפעול לשם מבצעי שחרור שהם למעשה מבצעי ההגנה העצמית של ישראל. בגין טען כי במלחמה ננצח.בגין קרא בנאומו לשחרר את כל שטחי א"י השלמה. עוד עמד בגין על החשיבות שבכריתת ברית עם צרפת שמגלה הבנה והסכמה לבעיות ישראל. דיווח על הנאום פרוסם בגיליון מיום 02/10/1956 מ. בגין בפתיחת הוועידה הרביעית של תנועת החרות: מתקרב היום בו יוטל על תלמידי ז'בוטינסקי להרכיב ממשלה בישראל עמוד 1 221925

הישיבה השש ­מאות ­ושש­ עשרה של הכנסת השניה – חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955

נאום של מנחם בגין במליאת הכנסת בדיון על "חוק השיפוט הצבאי תשט"ו". בגין מנמק את הגירסה שאותה הציע באחד מסעיפי החוק, שעל פיה גזר דין של בית דין שדה לא יבוצע אלא לאחר שאושר בערעור ועל ידי הרשות המאשרת, בניגוד להצעתו של חבר הכנסת מאיר ארגוב ממפא"י שביקשה לאפשר את הוצאתו לפועל של פסק דין מוות ללא אישור הרשות המאשרת במקרה של צורך חיוני. לאחר הצבעה, הגירסה של מנחם בגין התקבלה, בתמיכת שר הביטחון דוד בן גוריון. בנאום זה בגין נאבק על דמותו של צה"ל כצבא יהודי ודמוקרטי – כזה שיודע להילחם בעוצמה, אך חרד חרדה עמוקה מפני שפיכת דם נקיים

בעולמנו זה

בגין מתייחס לנסיונות פיצוץ ופגיעה במערכת ובבית הדפוס של השבועון "העולם הזה". הוא מציין שלמרות שקווה למצוא הודעות גינוי לפעולות בעיתונים התומכים במפא"י לא מצא שכאלה. הוא מציין שלאורך כל פעולתם שלו ושל חבריו במחתרות, למרות שהיתה להם היכולת לא פגעו, ולא העלו על דעתם לפגוע בעיתון שהוציא את דבתם, שכן ערך חופש הביטוי מקודש להם. הוא מתייחס לכך שהמשטרה והשב"כ עוד לא מצאו חשודים, אלא רק בזבזו את כספי משלמי המיסים, כאשר פשוט להסיק שהיו אלה תומכי מפא"י שהושפעו מדברי מנהיגיהם בתקשורת לגבי ה"עולם הזה". בגין מציין שעתון זה לא חסיד של חרות, ולא מפרסם עליהם בהכרח דברים טובים (גם כי אין להם כסף לקנות זאת) אך הפגיעה הזו בחופש העתונות היא עניין חשוב לכשעצמו.

ספסרות במשפט

במאמר זה מתייחס בגין למעצרם של 4 צעירים מקיבוצי עין – חרוד ובית – אלפא אשר נאשמים בהריגת בדואים בתחום ירדן. בגין תוהה כיצד הצליחה המשטרה להגיעה אליהם דווקא, וכן על מעצרם בכלל לנוכח העובדה שהם שוחררו מחוסר ראיות. בגין מאשים את התקשורת בהתערבות במשפט הנמצא בהליכים ועל התערבותה בבחירת הסניגור ובאופן פעולתו למען לקוחותיובגין מברך בעיתון זה את העיתון "חרות" לרגל הוצאת הגיליון ה2,000 .

המוסר של מטיפי המוסר

במאמר זה מתייחס בגין לגירושם של 4 אנשים מאנשי אבו גוש לנצרת בטענה כי ניסו להטיל פצצה על ילדים . בגין טוען כי אם הם אשמים אז יש לשלוח אותם לכלא ואם הם לא אשמים אז יש להשאירם בכפר.בגין טוען כי העונש של גירוש הוא עונש אווילי , בגין גם יוצא נגד אלה המשווים את העונש הזה ל"סזון" נגד אנשי האצ"ל וטוען כי זוהי השוואה אווילית.בגין מתקומם נגד כל מטיפי המוסר למיניהם אשר יצאו נגד גירוש הערבים מתוך עקרונות של חירות האדם כאשר הם לא השמיעו מילה בקשר למשפט צריפין . במאמר זה יצא בגין גם נגד מעצרו של נציב בית"ר פתחיה שמיר וחבריו בנמל חיפה שלטענת המשטרה תיכננו להפעיל פצצה שתמחה נגד השילומים .בגין מעלה על נס את אישיותו של פתחיה שמיר ופעילותו למען המדינה והתנועה ומספר על צניעותו הרבה שמתבטאת בין היתר באי תלונותו על תנאי המאסר הקשים בו הוא נתון