Subjects: ההסתדרות הציונית

העיתון מדווח על דברי בגין ב-28 בדצמבר 1960 בקונגרס הציוני העולמי הכ"ה. בגין העלה את התביעה להחיות את תפקידיה ופועלה של ההסתדרות הציונית הכללית משום שעל הסתדרות זו יש להטיל תפקידים מדיניים, חינוכיים ומוסריים, וכי עליה לשאת את תביעות העם לזכותו הנצחית על ארץ ישראל השלמה, כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי. עוד טען בגין כי על ישראל לציין שהיא איננה ניטראלית אלא היא חלק מהעולם החופשי. בגין הביע את תקוותו כי עוד בדורנו נראה את יהודי ברית המועצות עולים ארצה. בגין העלה בנאומו גם זכרונות מתקופת מאסרו בכלא הסובייטי. עוד העלה בגין בנאומו את בעיית יהודי אלג'ריה הנתונים לפוגרומים.

העיתון מדווח על דברי בגין ב-28 בדצמבר 1960 בקונגרס הציוני הכ"ה. בגין מעלה את התביעה להחיות את תפקידיה ופועלה של ההסתדרות הציונית הכללית משום שעל הסתדרות זו יש להטיל תפקידים מדיניים, חינוכיים, מוסריים. וכי עליה לשאת את תביעות העם לזכותו הנצחית לארץ ישראל השלמה כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי. עוד טוען בגין כי על ישראל לציין שהיא איננה ניטראלית אלא היא חלק מהעולם החופשי. בגין מביע את תקוותו כי עוד בדורנו נראה את יהודי ברית המועצות עולים ארצה. בגין מעלה בנאומו גם זכרונות על תקופת היותו אסיר בכלא הרוסי. עוד מעלה בגין בנאומו את בעיית יהודי אלג'יריה הנתונים לפוגרומים. בגין בנאומו גם תובע הקמת ועדת חקירה שתוציא לאור את הצדק בפרשת ארלוזורוב.

העיתון מדווח על נאומו של בגין ב26/12 בפתיחת המועצה הארצית של תנועת "חרות". בגין בנאומו סקר את ארבעת הגורמים שהביאו לדעתו למצב הקשה שבו נמצאת ישראל: 1)ויתור זכות עם ישראל על כל א"י 2)בקשה חד צדדית לשלום 3)בקשה לערובה חד צדדית 4)הנסיגה מעזה. בגין הציג את רעיונות תנועת ה"חרות" שתתבסס על אופנסיבה מדינית 1)לשים קץ לבקשות חד צדדיות של ישראל לשלום 2)הוצאת כל הכוחות הזרים או פירוקם משטחה ההסטורי של א"י המערבי ומזרחה לירדן 3)הכרה בא"י המאוחדת כמדינה עברית 4)תשלום פיצויי מלחמה לישראל ע"י ארצות ערב 5)החזרת ערכו של רכוש היהודים שנשדד .עוד הציע בגין מדיניות של בריתות עם ארצות שלהן יש אינטרסים משותפים עם ישראל ובראשן צרפת וגם ארה"ב. עוד דיבר בגין על השליחות הסודית של האדם המסוים לגרמניה אשר עוררה משבר ממשלתי. בגין גילה עוד כי אותו האיש נשלח להשיג נשק עבור ישראל. עוד הביע בגין את בטחונו כי בבחירות הקרובות תנועת ה"חרות" תגביר את כוחה.

בנאום זה בכנסת, מנחם בגין, כמנהיג האופוזיציה בכנסת בשנת 1957, מציג ביקורת נוקבת על הנסיגה הישראלית מסיני ומעזה לאחר מבצע קדש. בדבריו החדים והנלהבים, הוא מדגיש את הפער בין הניצחון הצבאי המרשים להפסד המדיני הכואב, קורא לבחינה כנה של הכישלונות ומציע חזון לעתיד שבו ישראל תעמוד איתנה על זכויותיה. נאום זה משקף את תפיסת עולמו הבלתי-מתפשרת של בגין, את מחויבותו לביטחון האומה ואת כישרונו הרטורי המרשים, שהפכו אותו לאחת הדמויות המרכזיות בהיסטוריה הישראלית

בגין טען כי אסור לישראל לצאת מעזה וכי עליה להחזיק חיילים לאורך מפרץ אילת למען הבטחת חופש השיט של ישראל. בגין טען כי על הממשלה להודות שהיא נסוגה בגלל הלחץ הבינ"ל וכי התבוסה המדינית שישראל נחלה היתה בין השאר מכיוון שישראל התחייבה לנסיגה ללא תנאי מחצי האי סיני. סיבה נוספת היתה שהממשלה במשך שנים יצאה נגד הצעות "חרות" שהובילו למבצע סיני ואילו אחרי המבצע הממשלה לא יכלה לצאת מהמילכוד אליו היא נקלעה. בגין בנאומו יצא בחריפות נגד הכוונה לתת לאו"ם לפקח על עזה. העיתון מביא גם את דברי ח"כ ארגוב ממפא"י שטען כלפי בגין שאין אמת כי הממשלה מתנהגת בתבוסה מדינית כי למבצע סיני היה ערך חינוכי רב. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-25/01/1957