במאמר זה בהתייחסו לקונגרס הציוני האחרון שננעל.בגין מספר בין השאר על הצ"ח שהקים בזמנו ז'בוטינסקי שבעקבותיו קמה המדינה ותלמידיו מילאו תפקיד חשוב במלחמת השחרור. בגין במאמר זה מדבר גם על השוני הרב שגלום בכנסת לעומת הקונגרס הציוני . בגין מזכיר במאמרו את נאומיו של חבריו בקונגרס הציוני :דב שילנסקי שדיבר על יחסי ישראל –גרמניה . ומר זו'רנו שדיבר על בעית העליה מצפון אמריקה . בגין מציין בסיפוק כי על פי דרישת "חרות" הצהיר הקונגרס בהחלטתו על הקשר ההיסטורי הבלתי מנותק בין העם היהודי ובין א"י.
במאמר זה לציון 71 שנה להולדתו של זאב ז'בוטינסקי טווה בגין קווים למשנתו של ז'בוטינסקי. בגין ציין כי תורת המרד העברי הושתתה על שלושה יסודות והם: קריאה לחיסול הגולה, החייאת חזון המדינה העברית, ויצירת רעיון הכוח העברי. ז'בוטינסקי ציווה למרוד בקיום הגלותי, רצה שימירו את שפת הגולה בשפת המולדת. בגין מציין שבלעדי המרד בגולה לא היה קם המרד בציון. עוד מציין בגין כי 18 שנה נלחם ז'בוטינסקי למען רעיון המדינה העברית. ולשם ביסוס כוח צבאי רציני לא לשם הגנה בלבד אלא גם לשם ייזום פעולות צבאיות. בגין מעלה על נס את אישיותו של ז'בוטינסקי שגילמה מורד ללא פשרות העומד יחיד מול הרוב, המעדיף רעב על מחיאות כפיים. בגין הביע את אמונתו כי כאשר יעבור הדור מן הארץ והשנאה תיעלם אז יתפסו ז'בוטינסקי ובניו את מקומם הראוי בהיסטוריה היהודית כמורדים ולוחמים.
העיתון מדווח על שובו לישראל של מנחם בגין לאחר שהיה של 3 חודשים בדרום אמריקה וארה"ב. העיתון מדווח על מסיבת עיתונאים שכינס בגין עם שובו ארצה בנמל חיפה בה סיפר כי יצא לסיורו על מנת לספר על חלקו של האצ"ל במלחמת העצמאות וכדי לעשות מגבית ללוחמי החרות. עוד מסר בגין כי מאמצי ההסתדרות הציונית לחבל בביקורו לא הועילו והם פעלו להפך ורבים באו לראותו.
בכרוז מגנה בגין את החלטת הוועד הפועל הציוני לשחרור המנהיגים בתמורה ללחימה כנגד האצ"ל.
בכרוז זה טוען בגין שבעוד הציבור היהודי בוחר את נציגיו לקונגרס הציוני עדיין שולטים הבריטים בארץ ורוב הוועד הפועל הציוני המצומצם אשר מתיימר להציג את עמדת העם תומך בתוכנית החלוקה. הנהגה זו בנוסף לכך שתומכת בביתור הארץ גם מגנה את הנוער המחתרתי הנלחם למען ארצו.
