הישיבה המאה ושלושים ושמונה של הכנסת השלישית-שינויים בהרכב הממשלה-דיון

בהתייחסו להתפטרות שרת טען בגין כי אין שרת אחראי לבדו למדיניות הכושלת וכי כל הממשלה אחראית ועליה להתפטר. בגין תקף את רה"מ בן –גוריון על ששיבח את שרת וטען כי דבריו הם דברי צביעות כי ברור ששרת התפטר בגלל דרישת בן –גוריון. בגין ציין כי שרת היה שר חוץ בעל נימוסים נאים וכי לא כולם נוהגים כשרת בתחום היחסים האנושים. בגין טען כי מדיניות החוץ של הממשלה נכשלה וכי ישראל הפכה להיות אוביקט חסר השפעה במו"מ בין ישראל לערבים. בגין ציין את אזהרת "חרות" לנוכח מסע החימוש של ארצות ערב. בגין התייחס בנאומו גם לסגירת שערי מרוקו לעליית יהודים ארצה וטען כי בכל אשמה מדיניות הממשלה שלא פעלה מספיק לעליתם ארצה של יהודי מרוקו. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-22/6/1956

The time is almost at hend when Israel will be living through a miracle after reaching the point of no return

במאמר זה, שפורסם באנגלית, בגין דן במצב הביטחוני המידרדר בו מצויה ישראל וזאת לנוכח מירוץ החימוש של הערבים.בגין טוען כי מדיניותה של הממשלה שלא פועלת למנוע את הסכנה של ההתקפה על ישראל היא מסוכנת והרת אסון לישראל .עוד טוען בגין כי זוהי ממשלת מחדל ופשע שלא מונעת את ההתקפה.בגין טוען עוד כי לנוכח מירוץ החימוש המהיר של ארצות ערב נצטרך לסמוך על ניסים כדי לצאת מחוזקים מהמערכה. המאמר בעברית מובא בגליון מיום 13/01/1956 סימוכין 221707

מ. בגין באספה רבתי בבירה: לתבוע נשק – הן! אך המעש הוא שיצילנו

העיתון מדווח על אסיפת עם שקיים בגין בי"ם בנוכחות כ-10,000 איש ב-3/4 . בגין טען כי אומנם מותר לתבוע נשק מחו"ל אך אין לסמוך על כך יותר מדי וכי יש לסמוך על מעשים .בגין קבע כי בין צרפת לישראל יש אינטרסים משותפים וכי יש לפעול לעידוד הקשר ביניהן . בהתייחסו לפרשת פיטורי עובדי המושב יינון ע"י מפא"י משום שהם רצו להצטרף ל"חרות" אמר בגין כי תנועת "חרות" תגן על עובדי יינון . עוד קרא בגין להחליף את הממשלה .

מ. בגין בויכוח בכנסת: ראש הממשלה זורע פירוד בין אחים בימים שעל העם להתלכד נגד הסכנה

העיתון מדווח על דברי בגין בכנסת ב-21/3 . בגין סקר את המצב המדיני והביטחוני הקשה שבו שרויה ישראל.בגין קבע כי בקשת הערבות מארה"ב היתה שגיאה .וכמו כן קבל על כך שישראל לא חידשה את העבודות בערוץ הירדן.בנאומו תקף בגין את רה"מ בן –גוריון על סיגנונו הבוטה נגדו ונגד תנועת ה"חרות" .בגין קבע כי על רה"מ בימים קשים כאלה להביא אחדות לעם ולא לזרוע בעם פירוד. בגין הזכיר לחברי המליאה את שיתוף הפעולה של בן –גוריון עם המשטרה הבריטית נגד הלוחמים העבריים ב-1944 ("הסזון"). בגין סקר בנאומו גם את מדיניותה הכושלת של הממשלה החל מהקמת המדינה ועד ימים אלה. הנאום המלא פורסם בחרות בגליון מתאריך 23/03/1956 סימוכין 221767

על המצב והדרך (חלק א')

בתקופה של מתיחות ביטחונית גוברת ומשבר אמון בממשלת מפא"י, בגין מציג בלהט ובחדות את עמדת תנועתו: מחויבות לנאמנות פנימית, שמירה על כבוד הכנסת, והכרח לפעולה דחופה מול מפנה גורלי ביחסי הכוחות בין ישראל לאויביה. הנאום משלב ביקורת חריפה על הממשלה, קריאה אסטרטגית להתמודדות עם איומים קיומיים, וחזון לאומי המבוסס על מורשת ז'בוטינסקי, תוך הדגשת דחיפות הזמן כגורם מכריע. הנאום נישא ב-11 במרץ 1956, חודשים ספורים לפני פרוץ מבצע קדש, במושב ה-5 של המועצה הארצית של תנועת "חרות"