ידיעות מול ידיעה

במאמר זה טוען בגין כי השליטים האמינו כי קבלת נשק מארה"ב תאזן את מאזן הנשק עם ארצות ערב "חרות" טענה לא כך יהיה הדבר ובכל מקרה ארה"ב לא תספק נשק לישראל. בגין טוען כי "חרות" אכן צדקה וזאת בעקבות הודעת ארה"ב כי לא תספק נשק לישראל ובכל מקרה גם אם היה ניתן נשק כזה לישראל הוא לא היה מאזן את מצב הכוחות. בגין טוען עוד כי שליטי ישראל רצו חוזה ביטחון עם ארה"ב שיערוב לגבולות ישראל וכי "חרות" טענה כי בקשת הערובה לא תגרום אלא להעמקת המשבר ביחסים בין ישראל לבין ארה"ב ואכן הודעת מזכיר המדינה האמריקאי כי ממשלתו מעולם לא חשבה על חתימת חוזה ביטחון עם מדינת ישראל בגבולות הקיימים אלא בגבולות מוסכמים הוכיחה ש"חרות" אכן צדקה בטענותיה.בגין גם מזכיר כי שר החוץ הישראלי טען כי במקרה שישראל תותקף ע"י ארצות ערב תיתכן התערבות של ארה"ב לטובת ישראל ,"חרות" טענה כי מצב זה לא יקרה ואכן מזכיר המדינה האמריקאי שלל אפשרות זו. בגין טוען כי הוא הביא דברים אלה לא כדי להתפאר אלא כדי להוכיח שחברי ממשלה לא תמיד יודעים יותר טוב מהאזרח הפשוט אלא שהאזרח הפשוט שעקב אחרי מאמרי "חרות" למד את האמת .

בערוץ ההתערבות

במאמר זה מגיב בגין לדברי רה"מ בן –גוריון שטען לנוכח המצב הביטחוני הקשה כי הסכנה הביטחונית רבה יותר עתה מ-1948. בגין טוען כי הדבר כלל איננו דומה למרות שגם עכשיו ישראל נמצאת בסכנה. בגין הזכיר כי במשך שנים תנועתו קראה לממשלה לפעול נגד המצרים לפני שהם ושאר ארצות ערב יעלו על ישראל בכוחם הצבאי. בגין יצא גם נגד אי חידוש העבודות בערוץ הירדן במרץ כסימן לחולשת ישראל מול הערבים. בגין מבחין בין שני מושגים: התערבות צבאית ,והתערבות צבאות וטוען כי התערבות צבאית מסוכנת יותר מהתערבות צבאות.

איגרת דיפלוטיה

במאמר זה, בגין מסביר כי יש ענייניים שיש לדון בהם בגלוי (כמאמר ווילסון) ויש דברים שיש לנהל דיונים בין לאומים חשאיים (כדברי צ'רצ'יל). אך מדינת ישראל תועה משני הכיוונים האלה, היא מתהדרת בדברים שהשתיקה יפה להם, וכן לא ממהרת לגנות בפומבי כשנאמרים דברים הפוגעים בישראל. מאמר שנמצא באכיון האישי של מנחם בגין, בכתב יד, פורסם ב'חרות' כמאמר מערכת ללא חתימה.

לא בלי חידושים

במאמר זה מתייחס בגין לנאומיהם של רה"מ ושרת בכנסת בשבוע החולף. בגין מביע את תמיהתו על התיחסותו של רה"מ לסזון וליחס לאצ"ל כאשר רה"מ טען כי ההגנה הפעילה יחס קשה כלפי האצ"ל בלי ידיעתו של בן –גוריון. בגין תמה גם על דבריו של שר החוץ שרת שטען כי החלטת כ"ט בנובמבר לא היתה החלטה אלא המלצה. בגין תמה מדוע שרת קובע עתה כי זו היתה המלצה כאשר בזמנו שרת וחבריו התיחסו אליה כאל החלטה. בגין טוען כי שרת בדבריו אלו משרת את מדיניות הערבים שיכולים לטעון כעת כי הם במעשיהם ב 1948 לא הפרו שום החלטה של האו"ם. בגין טוען כי מה שנכון לעשות הוא לתבוע את שיחרורה של הארץ כולה.

מנחם בגין בויכוח המדיני בכנסת: הברירה בפניכם: או דרך – או ללכת

נאומו של בגין בכנסת בו הגיב למבצע צה"ל בצדה המזרחי של הכנרת לסילוק הקומנדו הסורי. בגין יצא נגד מדיניות הממשלה נוכח המצב המדיני והביטחוני הקשה שמצויה בו ישראל זאת לנוכח מרוץ החימוש הערבי ואי ניצול שעות הכושר של ישראל. בגין טען כי בניגוד לדברי שר החוץ שרת, הצהרתו האנטי ישראלית של חרוש'צו'ב לא הטיבה את מצבה של ישראל בלונדון ובארה"ב וכי עכשיו רבתה התחרות על חסדיהן של ארצות ערב. בגין יצא גם נגד התקווה המיותרת שתולה ישראל בקבלת נשק מארה"ב. עוד יוצא בגין נגד תוכניות השלום של שר החוץ שרת שכוללות בין היתר מתן פיצויים למדינות ערב. בגין גם תמה לנוכח עמדתה של ישראל באו"ם כאשר היא נמנעה בהצבעה על קבלת ירדן לאו"ם. בגין טען כי ברור היה שעל ישראל להתנגד, ולו בגלל היותה חלק מהמולדת השלמה. בגין הביע את צערו על החמצות שעות הכושר של ישראל והזהיר כי כל תוכניות הויתורים מזמינים לחץ נוסף מצד המעצמות. בגין קבע כי ממשלת ישראל היא ממשלה כושלת וכי עליה להתפטר. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת ב-2/1/1956