ארץ ישראל והסימנטיקה
בגין מתייחס לטרמינולוגיה של הסכסוך על חלקי ארץ ישראל, על השימוש במילים 'גדה' ו'גדה מערבית' בניגוד ליהודה ושומרון, אך בעיקר לשימוש בתאור 'שטחים כבושים' ביחס לשליטת ישראל ביהודה ושומרון.
בגין מתייחס לטרמינולוגיה של הסכסוך על חלקי ארץ ישראל, על השימוש במילים 'גדה' ו'גדה מערבית' בניגוד ליהודה ושומרון, אך בעיקר לשימוש בתאור 'שטחים כבושים' ביחס לשליטת ישראל ביהודה ושומרון.
נאום היסטורי מלא תקווה וכאב של ראש הממשלה מנחם בגין בטקס חתימת הסכמי קמפ דייוויד בבית הלבן. בנוכחות נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, שטח בגין את חזונו לשלום בין ישראל למצרים, תוך שהוא נזכר בקורבנות העבר ומבטא אמונה בלתי מעורערת בעתיד של אחדות ושלווה. נאום זה, המשלב זיכרון לאומי וקריאה אנושית לשלום, נותר עדות לרגע מכונן בתולדות שתי האומות
לא עשינו שום עוול. התגוננו. היית אחד המגינים ב-1948. הותקפת על-ידי הלגיון הערבי. רצו גם אותך להרוג. על-פי דרך ההשגחה הפרטית נשארת בחיים, יחד אתי.
מאמר של מנחם בגין בעד החלת הריבונות היהודית על שטחי יהודה ושומרון וכנגד התוכניות לקמת מדינה פלסטינית באותו שטחים או לחילופין מסירתם לידי השלטון הירדני ומתריע מפני הפיכה של ישות מעיין זו לבסיס סובייטי מרכזי במזרח התיכון
אנחנו, בארץ ישראל, שחררנו את עצמנו מעול השלטון הבריטי, היתה זו מלחמת השחרור של מעטים נגד הרבים, מן המפורסמות בתקופתנו, כי העמים התבוננו בה במשך שנים למדו ממנו גם מוסר השכל וגם קל וחומר. הבריטים עצמם ובייחוד צ'רציל, הביעו לעיתים התפעלותם מגבורתם של הלוחמים היהודים. […] במשך שנות דור עשתה ההסברה הרשמית כל מה שניתן … Continued