שליחותם של בני המשפחה הלוחמת

מאמר זה, שלא ידוע אם פורסם ולא ידוע מועד כתיבתו, הוא פנייה של מנחם בגין אל יוצאי האצ"ל, שהשתלבו בשירות בצה"ל. בגין מדגיש את חשיבות השירות בצה"ל, בהיותו צבא שחרור המולדת כולה. בנוסף, על אף הקיפוח הידוע של יוצאי אצ"ל בקרב צה"ל, בגין קורא לחבריו לא לאבד את האמונה בשליחות, שהיא העיקר.

מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

היו לנו שלוש מלחמות מתוך חוסר ברירה, הראשונה מלחמת העצמאות שהחלה ב-30 בנובמבר 1947 ונמשכה עד ינואר 1949, תזכרו את התאריך הזה משום שגם מנסים לנקר עיניים על שמונה שבועות שכבר חלפו, זו היתה מלחמת העצמאות, אל תהיה טעות במונחים ולא מלחמת השחרור, מלחמת השחרור מתנהלת נגד מי ששולט בך, הערבים מעולם לא שלטו בנו, … Continued

מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

בנאומו דן בגין במבצע שלום הגליל, ומנמק את צדקתו, למרות שלא היתה זו מלחמת אין ברירה. בגין פותח בסקירה של המצב הבינלאומי שלפני מלחמת העולם השניה, וטוען כי אם צרפת היתה פועלת בעקבות הפרת ההסכם של גרמניה ב-7 במרץ 1936 היתה יכולה להביס את הצבא הגרמני, וכך לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה על אבידותיה ונפגעיה, אך לא היתה זו מלחמת אין ברירה, וצרפת לא פעלה. אז עובר בגין לדבר על מלחמות ישראל – מלחמת העצמאות, ההתשה וכיפור היו מלחמות אין ברירה, שגבו מספרים גדולים מאוד של הרוגים ופצועים, ומבצע סיני וששת הימים היו מלחמות שישראל בחרה לצאת אליהן, למען בטחון תושביה, למרות שלא נשקפה סכנה קיומית למדינה. כך, טוען בגין, גם מלחמת לבנון, שמטרתה היתה להשיג שקט הרתעתי. בגין מצהיר כי ישראל לא תיזום תקיפה על מדינה ערבית, וכן כי חזונו הוא לקונפדרציה חופשית בין ירדן וישראל עם שיתוף פעולה הדדי. גירסה ערוכה של הנאום פורסמה בעיתון מעריב ב-20 באוגוסט 1982.

ארץ ישראל והסימנטיקה

בגין מתייחס לטרמינולוגיה של הסכסוך על חלקי ארץ ישראל, על השימוש במילים 'גדה' ו'גדה מערבית' בניגוד ליהודה ושומרון, אך בעיקר לשימוש בתאור 'שטחים כבושים' ביחס לשליטת ישראל ביהודה ושומרון.