הממשלה ועדי ס.ס.
במאמר יוצא בגין בחריפות נגד הממשלה שאישרה תיקון בחוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם שיאפשר את בואם ארצה של קציני הס.ס. הטל והופנקוטן לשם מתן עדות מטעם ההגנה במשפט אייכמן ומבטיח כי הם לא יעצרו.
במאמר יוצא בגין בחריפות נגד הממשלה שאישרה תיקון בחוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם שיאפשר את בואם ארצה של קציני הס.ס. הטל והופנקוטן לשם מתן עדות מטעם ההגנה במשפט אייכמן ומבטיח כי הם לא יעצרו.
בגין הביע הסתייגות לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה) וקבע כי אסור לתבוע לדין אדם שיעשה מעשה כדי לפגוע בתקינות היחסים בין ישראל לגרמניה משום שאסור לעם לשכוח ערכים מוסריים. מציע תיקון בנושא הנוגע ליכולת לעצור חשוד בריגול – שצו המעצר לא יוכל להינתן רק על-ידי שוטר אם מדובר מעבר ל72 שעות, ושיהיה צורך ואפשרות לקבל צו משופט כלשהו, ולא רק שופט של בית המשפט העליון. מדבר גם על העקרון הלקוי שהממשלה פועלת לפיו, שדברים שהיא רוצה לאסור בחוק על אזרחים פרטיים (מגע עם אויב) הוא מותר לממשלה (על מנת לנסות ולפתור בעיות הקשורות ליחסי ישראל עם מדינות אחרות).
בעקבות דברי שרת כי במשפט צריפין יצא בגין נגד השופטים שמונו לצורך השעה, אמר בגין כי הוא עשה זאת למען אי-תלות המשפט. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת ב 28/06/1955
בנאום במליאת הכנסת תומך מנחם בגין בשינוי בחוק מועצת הרבנות הראשית שהוצע על ידי הממשלה המאפשר את כהונתו של הרב יצחק נסים בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל, לאחר שעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון ערערה על בחירתו, בהתסמך על הנוסח האנגלי של החוק, שלפיו על המועמד להיות חבר בגוף הבוחר, דבר שלא הופיע בחוק בנוסחו העברי. מחד, בגין מסתייג מהצורה שבה שינוי מוכנס לחוק על מנת להתגבר על פסיקה של בית המשפט העליון, ומנגד, הוא מגנה את ההתנכלות המשפטית לרב הראשי לאחר שנבחר
דברי בגין בישיבת הכנסת ב16/2 בדיון שעסק בהחלטת ברה"מ לנתק את יחסיה עם מדינת ישראל (וזאת בעקבות הנחת חומר הנפץ בביתו של ציר ברה"מ בישראל). בגין אמר בין היתר כי יש להצטער על ניתוק היחסים בין ברה"מ לישראל שכן על ישראל לשאוף לקיום יחסים עם כל מדינות העולם למעט גרמניה.בגין אמר שלמרות שיש להצטער על ניתוק היחסים אין להתאבל על כך כי למרות עזרת ברה"מ בהקמת המדינה העצמאות הושגה בגבורת החיילים ולא ע"י לאומים . עוד יצא בגין בדיון זה בסכנה שבאיומי ארצות ערב שבחסות שליטי בריטניה נגד ישראל אך ללא תועלת שכן השלום במזה"ת לא יושג ע"י אילוץ של ישראל לותר על חלקי מולדת .עוד יצא בגין בחריפות נגד מדיניות החוץ של ממשלה שהכניסה את ישראל לבידוד .בגין קבע כי ל"חרות" אין כל אמון בממשלה אך יחד עם זאת היא לא תצטרף להצעת אי האמון של מק"י כי הצעת אי אמון זו אינה מכוונת כלפי הממשלה אלא כלפי המדינה ולכן יצביעו נגדה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 16/02/1953.