Subjects: חירות הפרט

נאום השר מנחם בגין בטקס הפתיחה של וועידת תנועת החרות ביום כ"ח באייר תשכ"ח

By

בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968 הנאום המלא פורסם בעתון 'היום' מתאריך 15/08/1969

אושרו תיקונים בחוק בטחון המדינה – אדם שקיים מגע עם סוכן זר, אך לא פגע בבטחון המדינה – יזוכה, מ. בגין: הלחץ הפרלמנטרי נשא פרי

By

העיתון מביא חלקים מישיבת הכנסת מה-30/03/1967. בישיבה זו עבר בקריאה שניה ושלישית תיקון בחוק בטחון המדינה סעיף 24, הדן בפגישה והעברת מידע לסוכן זר. התיקון שהתקבל גורס כי מי שנפגש עם סוכן זר אך לא העביר לו מידע העלול לסכן את בטחון המדינה, ללא ספק, יזוכה. בגין בתורו לנאום טען כי הלחץ הפרלמנטרי שהפעילו הוא וחבריו, העלה פרי, ולכן תוקן החוק. בגין הציע להבדיל בעניין עובד ציבור בין ידיעות שקיבל בתוקף תפקידו (גם אם אינו בתפקיד) לבין ידיעות כלליות שאין בהן לסכן את בטחון המדינה. הסתייגויות אחרות שהועלו על החוק, לא התקבלו. הנאום מובא בדברי הכנסת מתאריך 30/03/1967

הישיבה המאה וששים ושמונה של הכנסת השישית יום חמישי, י"ח אדר ב' תשכ"ז 30 במארס 1967 – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה) (תיקון) תשכ"ז-1967

By

בישיבה זו עבר בקריאה שניה ושלישית תיקון בחוק בטחון המדינה סעיף 24, הדן בפגישה והעברת מידע לסוכן זר. התיקון שהתקבל גורס כי מי שנפגש עם סוכן זר אך לא העביר לו מידע העלול לסכן את בטחון המדינה, ללא ספק, יזוכה. בגין בתורו לנאום טען כי הלחץ הפרלמנטרי שהפעילו הוא וחבריו, העלה פרי, ולכן תוקן החוק. בגין הציע להבדיל בעניין עובד ציבור בין ידיעות שקיבל בתוקף תפקידו (גם אם אינו בתפקיד) לבין ידיעות כלליות שאין בהן לסכן את בטחון המדינה. הסתייגויות אחרות שהועלו על החוק, לא התקבלו. דיווח על ישיבה זו מובא בעתון 'היום' מתאריך 31/03/1967

בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה הצעת תיקון של מ. בגין לחוק בטחון המדינ

By

העתון מדווח כי הצעתו של מנחם בגין בוועדת חוקה, חוק ומשפט לתקן את החוק שעוסק במגע של אזרח עם סוכן זר. בגין תבע להקל ולפטור מאחריות פלילית מי שקיים מגע עם סוכן זר, ללא כוונה ותוצאה לפגיעה בבטחון המדינה

גרמנים זועמים ויהודים מתנצלים

By

במאמר זה בגין יוצא נגד אבא אבן שנזף בעתונאים הישראלים עקב דבריהם החמורים נגד השגריר הגרמני שהתלונן על כך. בגין טוען שכאשר מגיעות תלונות כאלה מהרוסים, תגובת ישראל היא שיש כאן חופש עתונות, והממשלה לא אומרת להם מה לכתוב, תגובה זו, לא מבונת לקומוניסטים. אבל כאשר שגריר גרמניה, קצין נאצי לשעבר, מתלונן, הממשלה נוזפת בעתונאים, ותולה החברות של גרמניה עם אויבינו עם מאמריהם. בגין טוען שיש חוצפה גדולה לשגריר לנזוף בראש ממשלת ישראל, נציגם של אחי המושמדים, ועוד מלגלג על דבריו כי יש מחיר לגרמניה לשללם כדי להיות חלק ממשפחת העמים.