Subjects: חירות הפרט

בגין מציין כי יחד עם הגידול המשמעותי במניין בני האדם בעולם, ובהשיגיו במרוץ החלל, כך גם גדלו תהומות האכזריות אליהן מסוגל האדם כפי שיהודי יכול להעיד. בגין מבקש לתהות על רוחו של האדם הניצבת למול דיכוי כזה. בגין מתייחס למילובאן דג'ילאס האסיר שלא היה מוכן להתפשר עם שוביו ולכן עדיין נמצא בכלא בתנאים קשים. עוד מספר בגין על סיניאבסקי ודניאל שכתבו את דברי התנגדותם ותוך סיכון של קרוביהם הצליחו להעבירם למו"ל זר, וכשנשבו לא נשברו בחקירתם, ולא הודו באשמתם. בגין טוען שמאחר וקומוניסטים מחוץ לברית המועצות מגנים את היחס לסופרים אלה, ותוקפים את מדיניותה בנושאים אחרים, היא הוכחה לחוסר אחידות במחשבה, יש מקום לפיקפוק ולרוח התנגדות.

במאמר זה מתייחס בגין לתוצאות הבחירות לכנסת השישית בהם קיבלה גח"ל 26 מנדטים. בגין טוען כי המערך ניצח משום שלו עמד מנגנון אדיר (אותו מנגנון של ניצול ותלות שעמד למפא"י ב-1959 ושבועון "אחדות העבודה" למרחב יצא נגדה). בגין יוצא גם נגד עיתון מעריב שלאורך כל הדרך תמך במערך. בגין טוען עוד כי אין זה נכון שגח"ל נכשלה שכן היא קיבלה 260,000 קולות של אזרחים שמהווים 22% מאוכלוסית ישראל ו25% מאוכלוסית היהודים. בגין טען אומנם כי התוצאות הם פחות ממה שציפו אך התוצאות מהוות אמון מול שלטון מפא"י הממושך בגין יצא גם נגד ההשמצות האישיות עליו ויצא נגד השמועות שהפיצה המערך כי בהיוודע התוצאות נתקף בגין בהיסטריה, בגין טוען כי אין זה נכון וכי התמונות שהופצו מטעות. עוד יצא בגין נגד ספיר על סגנונו ודבריו הנמוכים כלפי יריביו.