יש חדש

דברי פתיחה לספר של אבי-שב"י – "הסיפור הקצר על המוות הארוך". הספר עוסק בקורות נער יהודי במשך 17 שנים במחנה ל'חינוך מחדש' של סטאלין. בגין, כמי שהיה "שם" טוען כי הספר מציג זוויות חדשות אפילו לו עצמו.

בסיסמא: בני החורין בכל הארצות – התאחדו! עזרת אלפים איש בתל-אביב הזדהו עם שאיפת הצ'כים לחרות

העתון מדווח על עצרת עם להזדהות עם העם הצ'כי, לאחר הפלישה הסובייטית. בגין, בנאומו, דיבר על 3 נק' ציון – אביב העמים, חתימת הסכם ריבנטרופ מולוטוב, והפלישה שבוע קודם לכן. בגין אמר שאפשר ללמוד מהעם הצ'כי איך מגינים על המדינה.בגין דיבר על השפה הכפולה של הסובייטים, שמכנים במושגים שלהם את שלילת החרות. ועוד אמר בגין שמדינות קטנות לא יכולות להסתמך על האו"ם שיהיה בעזרן.

ביום השנה הראשון לשחרור ירושלים נפתחה הועידה ה-9 של תנועת החרות השר בגין: מול סכנה יש להתלכד, להתאחד ולעמוד יחד לנצח

העתון מדווח על כנס פתיחת ועידת החרות במלאת שנה לשחרור ירושלים. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. הנאום פורסם בפרוטוקול ועידת מפלגה מתאריך 26/05/1968