החנינה שהוענקה ליהושע בן ציון – הישיבה השלושים-ושלוש של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ד חשון תשל"ח 26 אוקטובר 1977 הצעות לסדר היום –
בגין מסביר את המלצתו לנשיא (מתוקף תפקידו כשר המשפטים) לתת חנינה ליהושע בן ציון בתגובה לטענותיו של חבר הכנסת משה שחל
בגין מסביר את המלצתו לנשיא (מתוקף תפקידו כשר המשפטים) לתת חנינה ליהושע בן ציון בתגובה לטענותיו של חבר הכנסת משה שחל
בנאומו בגין תוקף את התנהלותם של בן-גוריון והיועץ המשפטי לממשלה על התנהלותם ביחס למסקנות ועדת השבעה. בגין מאשים אותם בבורות משפטית ובחתירה תחת סמכותה של הכנסת. בגין דורש לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. הנאום מופיע בדברי הכנסת מה-15/12/64.
בנאומו בגין תוקף את התנהלותם של בן-גוריון והיועץ המשפטי לממשלה על התנהלותם ביחס למסקנות ועדת השבעה. בגין מאשים אותם בבורות משפטית ובחתירה תחת סמכותה של הכנסת. בגין דורש לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. הנאום במלואו בגליון חרות מה- 18/12/64.
בגין מבקר את חוסר תפקודה של הממשלה ושל העומד בראשה בשל צלו של ראש הממשלה לשעבר, בן-גוריון, ופעילותו נגד לבון וסיעתו. בגין עומד על תמיכתו של בן גוריון באנשים שקשרו קשר ושקרו נגד אדם שחפותו בחזקתה עומדת
בגין מגיב לכינוי שבן גוריון הטיח בלבון, כ'זמרי', ומזכיר שבן גוריון גם קרא לבגין דתן ואבירם, בתחילה בגין תוהה האם הסבה לכינויו זה טמונה בכך שהוא (בגין) הלשין לשליט הנכרי נגד יהודי כמו שדתן ואבירם עשו, אך מציין כי ההפך הוא הנכון. לכן הוא נאלץ לתת הסבר בחקר הנפש לפיו גם זמרי וגם דתן ואבירם מתו מיתה משונה, ובן גוריון מייחל למותם של מתנגדיו. בהמשך מתייחס להשוואתו של בן גוריון לעוסקים בעסק הביש לדריפוס (הקצין הבכיר) וזולא (בן גוריון עצמו הנאבק למען האמת). את כמיהתו של בן גוריון לצדק ממחיש בגין גם בתפקודו בפרשת רצח אלרוזרוב ובפרשת עינויו של יהודה אמסטר.