שמאלנות לאומנות לאומיות

העם היהודי הוכיח את צדקתה הטראגית של הרישא. מוסר היה לו, לעמנו, מן הנשגבים עלי אדמות. נשק לא היה לו במשך שמונה עשרה מאות שנים. משום כך נשחטו ונטבחו נושאי המוסר, בכל דור ודור.

נורדיה מרץ 1972

כבר בשנות ה-30… שמע זאב ז'בוטינסקי בלונדון… איום במלמת אחים: אם לא תפסיקו את מלחמתכם נגד הזרים, אנחנו נילחם בכם. אנחנו, היהודים, נילחם ביהודים. צל מלחמת האחים ליווה אותנו כל ימי מלחמתנו ובשנות ה-40 זה היה צל שחור מאד. אנחנו נלחמנו נגד הבריטים ואחינו היהודים נלחמו בנו. זוהי תופעה טראגית מאד. היא מלווה את העם … Continued

האליבי המתנקם

במאמר זה בגין טוען כי אם גח"ל היתה בשלטון, והיתה פועלת כשם שממשלת אשכול פועלת בימים אלה, היו מאשימים אותה בחוסר עקביות, נטיה לאומנית למלחמה, ובכך שהיא גורמת לבידוד מפני העולם בפעולותיה הצבאיות והמדיניות. בגין יוצא נגד ההצהרות של הממשלה כי האחראית הבלעדית לחדירות לישראל היא סוריה, ופטרה את ירדן מהענין, ואז תוקפת בירדן דווקא. בגין מבהיר שלישראל יש זכות לשימוש בכוח, כחלק מהגנה עצמית, אבל המדיניות של הבלגה ואז פעולת תגמול בירדן, היא לא יעילה ורק גורמת לגינוי מחברות האו"ם. כמו כן, מבהיר שדבריו אינם בגדר חכמה בדיעבד, כי התרעה על כך כבר ניתנה לפני שבעה שבועות.

הגנה אקטיבית

במאמר מ-1938, דוד רזיאל מגדיר את תכליתה של כל מלחמה כ"שבירת רצונו של האויב והשלטת רצונו של המנצח". הוא מביע דעתו כי את זאת לא ניתן להשיג בהגנה פסיבית, אלא נדרשת הגנה אקטיבית – התגוננות באמצעות התקפה. הוא מציג את שימוש העבר של הנוער הלאומי וכוחות היישוב בהגנה פסיבית כגורם לנזק הפוליטי שגרמו התקפות הערבים, ומאשים בו את הדפטיזם של השמאל וההבלגה היהודית. מנגד הוא מציג את השימוש בהגנה אקטיבית בחודשים האחרונים ואת הישגיו בהרתעת הערבים

לאחינו הקדושים תהילת נצח – לאלה שקדמונו כבוד ויקר

נאום בגין בהיכל התרבות בעצרת במלאת 20 שנה להכרזת המרד נגד השלטון הבריטי ע"י הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל, עליו דווח בחרות בגליון יום האתמול. בדברים מוקיר בגין את פעילות המחתרת ופעילותם של לוחמי חופש אחרים בהיסטורית היהודית והאנושית. בגין עומד על חמישה יסודות למרד: הרגש, ההגיון, הטקטיקה, האסטרטגיה והפילוסופיה.