לערביי ארץ-ישראל אנו מושטים יד לא רק לשלום, אלא גם לאחווה. יינתן להם ברצנו שיווי זכויות. תינתן להם אוטונומיה תרבותית. לרשותם תעמוד בחירה חופשית לגבי האזרחות. יבקשו את אזרחותה של המדינה – יקבלוה. יעדיפו את אזרחותם הקודמת – לא תיכפה עליהם אזרחותנו. אם יהיו אזרחים, תהיינה להם כל הזכויות לרבות ההצבעה לכנסת. אם יעדיפו להיות … Continued
אין שחר לטענה, שמלחמה היא בלתי נמנעת. הנה ההוכחה – יום הכיפורים. מתי תקף אותנו אויבנו בדרום ובצפון? כשהגיע למסקנה, כך גילה לנו סאדאת, ביום חמישי אחה"צ, יום וחצי לפני יום הכיפורים, שאיננו מוכנים, שאיננו מגוייסים, שחיילינו במרחקים, שכלינו במגרשים. או אז רק אז, תקפו אותנו. מזה נלמד לקח. אם צבאנו יהיה מוכן ודרוך, ואם … Continued
עד מלחמת יום הכיפורים רווחו בקרב האומה דעות, שהבעיות העיקריות הן בעיות פנים. אך דעתנו, דעתה של תנועת החרות, היתה עד מלחמת יום הכיפורים: הבעיות הפנימיות החברתיות, הכלכליות, חשובות מאוד. כולן קבועות את איכות החיים, את רמת החיים. אבל שאלת הבטחון קובעת את החיים עצמם. לכן לעולם לא נאמר עוד, כי שאלות פנים חשובות משאלות … Continued
ראשית, ביטול העוני. עדיין קיים בתוכנו עוני בלתי נסבל. בחברה תרבותית, השואפת לצדק סוציאלי, 85 אלף משפחות כלומר, מאות אלפי נפשות, סובלות ממחסור במצרכי יסוד… ואנחנו לא נרפה מן הלחץ הציבורי, בכנסת ומחוצה לה, כדי לעזור לא בחסד אלא בזכות, למשפחות ברוכות ילדים. למען יושם קץ לאותו עוני, שהוא חרפה לכל חברה מתוקנת, עד שתחדל … Continued
שנית, שלום סוציאלי וצדק סוציאלי. בתקופת חירום מיוחדת זו דרוש לנו שלום חברתי, לא מלחמת מעמדות ולא מלחמת רשויות. אנחנו מציעים כי כל גורמי המשק יתכנסו ויסכימו להימנע לתקופת מבחן של שנה או שנתיים, משביתות והשבתות ולהחליט למסור לבוררות זבל"א את כל סכסוכי העבודה, כל תביעות שכר ותנאים סוציאליים, ולמסור לבוררות ממלכתית-שיפוטית את הסכסוכים בשירותים … Continued
