בוועידת חברון הצעתי, כי לשם משא ומתן רציני על השכנת שלום במזרח התיכון, תיקבע תקופה התחלתית, נניח לשלוש שנים, של השבתת נשק מוחלטת. קמו עלי, בשבועיים האחרונים, כל גאוני הלגלוג ורודפי השלום, ושאלו, בחמת זעם, הכיצד העזתי להציע דבר כזה? עוד מעט והטביעוני בדיו… איך הגעת למחשבה בלתי אנושית כזו, שלא יישפך דם יהודי – … Continued
הכלל הגדול: הסכמים חובה לקיימם, הוא מסימני התופעה האנושית הנושאת את השם המושאל: ציוויליזציה. בכל ספרי ההיסטוריה מביאים לגנאי את אימרתו הנודעת של בטמן הולבג הקאנצלר של גרמניה הקיסרית, אשר לאחר פלישת צבאה לבלגיה הניטראלית, שאל את הבריטים בתמיהה: האם בגלל פיסת נייר נעשה מלחמה בינינו?
אין לכחד, כי יש משהו מדאיג, אולי אף מחריד, בגישתם זו של אלה הטוענים לכתר המתינות, והם הקיצוניים להשלמה עם הרע.
עשר פעמים ביובל שנים ניסיתם להכחידנו ולהעביר מהעולם את תקוותנו. אדרבא, התבוננו בני-ערב מה היא התוצאה של כל הניסיונות הללו מבחינתכם ומבחינתנו. לא עלה בידכם להשמידנו. נהפוך הוא – גברנו ועצמנו מאוד. כך יהיה גם בעתיד, אם תוסיפו ללכת בדרך זו, דרך חסרת התכלית. ההרג הטרגי הוא הדדי. אתם באים אלינו להרוג בנו, אפילו בילדינו … Continued
היהודי הלוחם הוא אדם, הוא בן-אדם. הוא בנה של אם יהודיה, אחת מיצירות הפלא לרוך האהבה ולקשי הדאגה של הבורא. היהודי הלוחם אוהב ילד, כל ילד. חי השם, גם ילד ערבי. היהודי הלוחם אוהב ספר, אוהב חרות ושונא מלחמה. כגריבלדי, אך מוכן ללחום למען החרות.
