מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
צבא ישראל יוסיף לעמוד על הנהר ירדן, לארכו. בארבה ממנו יקומו (אנחנו מקווים שיקומו) ישובים עבריים, ברוכים יהיו, וכן ירבו. מעל לראשו של צבא העברי, שיהיה כפי שאמרתי, מוצב לאורך הנה. יקפוץ חוסיין עם "הריבונות שלו" לתוך ארץ-ישראל המערבית, והוא, על פי תוכניות זו, יקבל נתח ממנה, כדי לאפשר לו לקשר עם עבר הירדן מזרחה – הרי הירדן כולו יהיה סגור על ידי הצבא העברי,- נפתח לו פרוזדור. הפרוזדור יהי רחב וצר וגם יחד. ואף הוא יהיה בריבונותו של חוסיין. משכם ועדי עבר הירדן מזרחה, דרך יריחו, יוליך הפרוזדור. כך נראית התוכנית, לשוב ולחלק את נחלת אבותינו. מספיק לתאר את התוכנית הזו במשפטים ספורים, כפי שתיאורתיה, כדי להגיע קודם כל למסקנה שהיא אבסורדלית, אבל מאחר שהיא קשורה כפי שנאמר לנו בבעית הבטחון הלאומי שלנו, ולגבי הבטחון רגישותו של עמנו היא מיוחדת ומן הדין שתהיה כזאת... אשר אנחנו נמצאים בשכם יש בעיות, אבל אנו מתגברים עליהן. כאשר אנחנו לא נמצא בשכם, כל אוכלוסין כפי שהיום הם זועקים בהגנות מעטות, יהיה פתח, לא תהיה עוד שום אפשרות למנוע את התקפותיהם. על אותו חלק של ארץ-ישראל אשר בו יהיו מרוכזים יהודים, דרוזים וערבים גם יהיו, כפי שנוכחנו לדעת במשך 18 שנים תמימות. אף הוכח במציאות כי באומדנו על הנהר, הננו מונעים, ומדי יום ביומו במידה יותר גדולה, חדירת קבוצות מזויינות לתוך ארץ-ישראל המערבית שאחת מטרתן להרוג יהודים.
מתוך מאמר עיתון, ל' חשון התשכ"ט, 21 בנובמבר 1968
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי