מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

לא, אני לא נפגשתי עם הגברת סימה ארלוזורוב וקיוויתי ששמה של הגברת ארלוזורוב לא יועלה במסיבת עיתונאים זו. זו אשה, שבעלה נרצח לפני 40 שנה. אינני רוצה להוסיף על כך, אבל היות והשאלה נשאלה, אני אספר את העובדה כפי שהיא היתה. בחודש מרץ 1969 אני קיבלתי מכתב מהגברת סימה ארלוזורוב. מאחר שלא קיבלתי רשות ממנה לתת פרסום למכתבה, אסור לי לאמר מילה אחת על תוכן המכתב הזה. לעומת זאת, יש לי מלוא הסמכות, לאחר שנשאלה השאלה, לקרוא בפניכם את המכתב שאני כתבתי בתשובה למכתבה שלה. "גברת ארלורורוב הנכבדה, בעקבות תשובת הביניים שלי למכתבך" – אני כנראה אז יצאתי לחוץ-לארץ וחזרתי ומצאתי את מכתבה. בינתיים נתנה לה תשובת ביניים, המאשרת את קבלת המכתב עצמו. כך אנחנו נוהגים עם יחיאל, כדי שכל אזרח יקבל תשובה. וכבכן, אני חוזר להקראת המכתב: - "בעקבות תשובת הביניים שלי למכתבך, הריני מבקש להודיעך, כי קראתיו בתשומת לב, אך גם בתדהמה ובכאב, אשר אין להם שיעור. בקראי את דברייך נזכרתי בתביעתו של זאב ז'בוטינסקי אל אברהם סטבסקי, לאחר שידיד נעורי זה, אשר הועמד בצל התליה על לא עוול בכפו, כשאר הנאשמים בפרשה הטראגית, זוכה ושוחרר. כזאת היתה התביעה: 'אל נא, אברשה, תתקוף בדברים את הגברת ארלוזורוב על אף עדותה. זכור נא את השבר שאירע לה.' זה היה התוכן העיקרי של הפניה האצילה מפי האיש אשר נלחם על הצללתם של תלמידיו החפים מכל פשע, שנפלו קרבן במלוא משמעות המושג הידוע בתולדות ישראל לעלילת דם ומשום שנחרטה בזכרוני מימי נעורי דרישה זו של האציל באדם אמנע, גברת ארלוזורוב הנכבדה, מוויכוח עמך על אף מכתבך ובמקום תשובה הריני מצרף את הדברים, שהשמעתים בכנסת לפני 13 שנה, כלומר את הנאום שבו דרשנו הקמת ועדת חקירה..." – על מה שאני קראתי לא אוסיף דבר.

מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, כ"ד סיון התשל"ג, 24 ביוני 1973

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי