מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מהו, מעיקרו, המשטר החד מפלגתי? האין בו מוסדות מוסיימים הקיימים במשטר דימוקרטי? התשובה היא כי במידה וישנם, או הוקמו או נשמרו, למען הטעיה, מוסדות כאלה, ניטלה מהם נשמתם, אם מותר לומר כך. יש בחירות, אין בחירה; יש ממשלה ואין להחליפה; יש פרלמנט, אך אין בו דוברים חופשיים אלא עבדים מבוהלים, מריעים; יש עתונים רבים, אין אפילו עתון חופשי אחד; יש רשויות, אין הפרדה ביניהן; יש מפלגה ואין זולתה; יש קלפי ואין ברירה. ביום היקראם צריכים האזרחים ללכת ולהצביע, אך מוטב להם כך הם חושבים, על אף המסך המגביה והסודיות המובטחת, להטיל את הפתק ,,הנכון"... אמנם, הם אומרים, טוב ונאה הוא המשטר הפרלמנטרי, עם ממשלה ועם אופוזיציה, עם מפלגות יריבות ועם עתונות חופשית, עם בחירות של בחירה ולא של טכס, ועוד. אבל התברר, כי משטר כזה אינו מתאים כלל לעמים, אשר אך עתה החלו ללכת בדרכם העצמאית. אמנם, מוסיפים המסבירים, היינו מעדיפים, לו עמים אלה יכלו לאמץ להם את שיטת הדימוקרטיה, כפי שאנו מכירים ומקיימים אותה. אבל מה לעשות, היא לא תצלח אצלם. להם מתאימה יותר שיטת המפלגה האחת. אם כן, מה יהיה על הדימוקרטיה? התשובה פשוטה בתכלית. נכנה את השיטה החד-מפלגתית בשם דימוקרטית, ונוכל להיות ידידים נלהבים למדינות אלו, חסידים מפארים לשליטיהן, להרגיע את מצפוננו ולהישלוו בשנתנו. ולא יאבו לשאול את עצמם, בראותם את האופנה המתפשטת: עד מתי?
מתוך מאמר עיתון, כ"ט אלול התשכ"ג, 18 בספטמבר 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי