מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אף על פי כן קיים הבדל בין הצבא שלנו, הלוחם לשחרור המולדת, לבין צבא סדיר. וההבדל העיקרי נובע מעצם השם. צבא אנחנו, אבל לא רק צבא. צבא-שחרור אנו. וצבא שחרור נבדל מצבא סדיר לא רק בדרך הגיוס (התנדבות מול גיוס כפייה), לא רק באורח-החיים (מחתרת וחשאיות הכרחית מול הופעה גלוייה) ולא רק במהות המשמעת (משמעת מתוך הכרה, מול משמעת שביסודה מונחת הכפייה הפיסית). צבא השחרור נבדל מצבא סדיר קודם כל ביחס אל הפונקציה המדינית של המלחמה. בעוד שצבא סדיר במדינה קיימת - אם משטרה איננו מתבסס על דיקטטורה צבאית, שהיא גרועה וחולפת ככל דיקטטורה - מוסר, יכול למסור וחייב למסור את ההכרעה הפוליטית בידי הממשלה שלו, אין צבא השחרור יכול, אין הוא רשאי, לוותר על המחשבה הפוליטית היוצרת ועל הפעולה הפוליטית העצמית, שמטרתה לרכוש עזרה, להגביר את המלחמה ולהחיש את הנצחון. המחשבה והפעולה המדינית מוכרחות ללוות את הפעולה הצבאית, מוכרחות ללוות את צבא השחרור ולפלס בפניו את הדרך להגברת הכח ולהפעלתו ברגע המתאים. צבא שחרור מחנך לוחמים-מהפכנים, צבא השחרור מקים חיילים, צבא השחרור מוליד גם מדינאים. כי צבא השחרור הוא גם צבא כובש וגם תנועה מגשימה. על כן, אין צבא השחרור יכול ורשאי למסור את "הפיקוד הפוליטי", את יפוי-הכח לנהול המדיניות, הקשורה במלחמת החופש, לשום גוף אחר בישראל, זולת הממשלה העברית.
מתוך כרוזים, ט' אדר התש"ז, 1 במרץ 1947

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי