מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
המ"ם האחרונה פרושה – מישטר, או ביתר דיוק, משהו על המישטר.
"לפני שנים מספר נודע על עיסקא, אשר האפוטרופוס על הרכוש הנטוש, איש מפא"י, "מכובד", עשה עם עצמו ועם חשובי המנהיגים של מפלגתו, לרבות שרי ממשלה.מהות העיסקא ידועה היום לכל אזרח: חלקות אדמה "נמכרו" לעסקנים מסויימים "במחיר", אשר בינו ובין ערכן הממשי לא היה כל יחס, כדי להקים עליהן שכון צנוע, הקרוי בלע"ז "ווילה". משנודע הדבר ו"העסקנים החשובים", לרבות אחד שר, נתפסו בקלקלתם, הודיע אחיו של אותו שר, כי העיסקא תבוטל. ואכן, היא בוטלה. האדמה בככר ז'בוטינסקי(דווקא שם הם הלכו!)
חזרה לבעליה החוקי, למדינה, ובעלי העיסקא נצטוו להוציא את סכומי הכסף, שהם השקיעו במימונה. אלא מה? הסתבר, כי איזו וועדה, השומרת בוודאי על טוהר המנהגים במדינה, החליטה, כי על כל לירה, אשר העסקנים-העבריינים נתנו לאפוטרופוס, תוחזרנה להם שלוש לירות.
את המספרים האלה כדאי להשוות עם מפרים יסודיים אחרים. לפני שנתיים, בפרוס הבחירות לכנסת,הבטיחה הגברת מאירסון "שכון עממי"; ורבבות תמימים נרשמו בתורים ארכים לקבלת אותו שכון ממשלתי, גואל. מאז זרמו מים רבים בירדננו. והנה הגיע אלי מכתבם של "המשתכנים האלה מחיפה – מור להניח, כי רובם הם אנשי מפא"י או תומכיה – מתאוננים מרה על העוול הכפול שנעשה להם. ראשית, דורשים מהם עתה לא אלפיים וארבע מאות לירות, אלא קרוב לחמשת אלפים לירות עבור דירתם. שנית, הדירה היא מן הטיב הגרוע ביותר – ממש תרמית. וכך מסכמים המשתכנים המרומים את טענותיהם:דירה היא רעה, אך מחירה הוא כמעט מחיר של דירת-מותרות!
בטיב הדירה לא אוכל לטפל; אבל באריתמטיקהאפשר וצריך לדון. צאו וראו: אם משתכן "פשוט", אף איש מפא"י, מכניס לפני שנתיים על חשבון דירתו 2,400 לירות, דורשים ממנו השתא להכפיל את סכום השקעתו; במלים אחרות, הלירה של אותו איש פשוט ערכה בעיני הממשלה היא חמשים גרוש; אבל אם "מנהיג" מפא"י עושה עיסקא בלתי-חוקית ובלתי מוסרית, היתה הלירה שלו שווה, לאחר שנתיים, שלש מאות גרושים. אכן, לו היה ציצרו חי בימינו ולו ידע את שפתנו הוא היה זועק: א זמנים א צדק מרכסיסטי, א שוויון סוציאליסטי, א משטר הישר של מפא"י!
כתבתי על ארבע מ"מים. אך יתכן, כי מראשיתו של המאמר ועד סופו, חשב הקורא כי הסדר, או המגיה, טעה, וכי צריך היה לכתוב לא מ"מים כי אם מומים. עלי להגן על ידידי הסדר והמגיה. הם, אמנם, לפעמים טועים, כחבריהם למקצוע בכל הזמנים, בכל הארצות ובכל העתונים; הפעם לא טעו. אף-על-פי-ככן, אם אתה, הקורא הנכבד, תתעקש ותאמר: אל תקרא מ"מים אלא מומים - גם אתה לא תטעה.
מתוך מאמר עיתון, כ"א תשרי התשי"ד, 30 בספטמבר 1953
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
