מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

המדינה העברית הוקמה. היא קיימת בחלקה של מולדת הקדומים העברית. ברור איפא שמשאת נפשנו לא הוגשמה אלא בחלקה. למדינה אזרחים וחיילים. לא כל האזרחים הם טובים. והחנוך לאזרחות טובה לו זקוקים גם הנשלטים וגם השליטים, הוא עודנו צו שיש להגשימו, או להוסיף להגשימו. יש לנו צבא עברי, אבל צריך שיהיה ברור לכל איש בישראל כי האומה הקטנה, המוקפת מכל עבר והמותקפת כמעט בכל יום לא תוכל לעמוד בפני לחץ אויביה, השואפים להשמידה כליל, אלא אם כן היא תהיה ברוחה אומה לוחמת. לא את הטיפוס של היחיד הלוחם עלינו להקים בימים אלה; הוא הוקם; הוא הזהיר במלחמת חייו; הוא מזהיר ויוסיף להאיר את דרכנו אחרי נפילתו בשדה הקרב, אחרי עלותו לגרדום. עתה עלינו לדאוג, על ידי חנוך יום-יומי, להקים דמות ומציאות של עם לוחם. אחרת לא נעמוד.
גם את השמש הקבוצי עלינו להוסיף לגבש גם היום דורש העם הזה, למען קיומו ועתידו, קרבנות מאת בניו הצעירים. בית"ר שירתה את עצמה, כשמשו הקבוצי, בימים עברו; היא תוסיף לשמשו, כמשרתו הנאמן בימים אלה.. אם דרושה התנדבות לשרותים צבאיים בהם מידת הסכנה וההסתכנות היא גדולה מאשר בשרותים אחרים – חייבת בית"ר להשמיעה את דברה; הנני...
מהי המטרה העיקרית, המרכזית של החנוך הבית"רי בימים אלה, לאחר קום המדינה העברית. אחרים אולי לא יציגו שאלה זו; בוודאי לא בפומבי. כל ימי חייהם לא האמינו בצורך באפשרות ובצדק של הקמת מדינת היהודים, על כן הקמתה לא שינתה בשבילם דבר זולת אולי צורה של עסקנות, שמות ותוארים. אנחנו אשר חלוצים עברנו לפני המחנה בשאתנו, בחנוך ובמעש, בשירה ובקרב בגולה ובציון, את רעיון עצמאות העברית, מבינים כי עצם השגתה מחייב שינוי ערכין ומבט חדש ביחס לתכנו של חניכנו.
אנסה היום לתת תשובה לשאלה מכרעת זו. אנסח אותה במשפט אחד. המטרה העקרית של החנוך הבית"רי בימים אלה היא: לשאת ולהחדיר בקרב הנוער והעם את הכרת הזכות של האומה העברית על מולדתה השלמה.
לא אבוא לטעון כי רעיון חדש הוא. אבל הישן הזה הוא גם החדש. הוא הראשית והתכלית. בלעדיו אין לנו שליחות. ולמעלה מזה: בלעדיו לא תהא תקומה לעמנו, גם אחרי תקומתו מלפני שבע שנים. הכרת הזכות היא העיקר. במשך שבע השנים האחרונות כמעט ונכרתה לא הזכות עצמה, אלא הכרתה מלב הנוער והאומה. אנחנו יודעים כי מסע-ההכרתה היה מאורגן ומכוון. מנהיגים טועים ומתעתעים, מורים טועים ותועים חברו יחדיו כדי לעקוב מלב הנוער והעם את עצם ההכרה כי יש לעם ישראל זכות – שאינה ניתנת לשלילה לא בהחלטה ולא בכוח – על כל שטחי המולדת, שנותרו כבושים בידי צר ואוייב. גם אלמלא מסע הרסני זה, היינו חייבים ללכת אל העם, לבוא אל הנוער ולהחדיר בלבו את הכרת זכותנו הלאומית הנצחית עם המסע הזה ולאחריו - על אחת כמה וכמה...
מתוך מאמר עיתון, כ' ניסן התשט"ו, 12 באפריל 1955

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי