מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

האלוף שאלתיאל היתנה תנאי, שנכבוש את דיר יאסין, ולא נסתפק בפשיטה. ב-48 עמדנו בפני השמדה. הם החלו ברציחות. התקיפו גם אוטובוסים. בימים ההם היה צורך לבוש את דיר יאסין, כי צריך היה לעשות שם שדה-תעופה. לכן אמרו: תכבשו. כך עלו על דיר יאסין. הודיעו מראש ברמקול לעזוב את המקום, כדי למנוע פגיעה בנשים וילדים. האמת היא, שברגע מסויים נתקלקל הרמקול, ואולי חלק לא שמע. עובדה היא, שחלק גדול כן שמע ונס להרים. האזהרה ניתנה בעוד מועד. היחידה מנתה בין 120 ל-130 חיילים מן האצ"ל ומן הלח"י. כאשר ספרנו את הנפגעים, התברר שיש לנו 4 הרוגים ו-40 פצועים. 40 אחוז נפגעים. היה קרב קשה. בעיצומו של הקרב נזרקו רימונים לבתים, שמהם ירו על החיילים. כל צבא עושה זאת בלית ברירה בעיצומו של קרב. כשנזרקו הרימונים, נהרגו גם נשים וילדים. גם היום זה קורה, כאשר אנחנו מפציצים מאוירונים. זה נכון, אדם תרבותי תמיד יביע צער על כך. גם חייל הוא דם. גם לו אסור להיהרג כאשר יורים עליו. יותר אי-אפשר היה לעשות. הכפר נכבש – ואחרי כן סיפרו מה שסיפרו. היום מצטערים על כך. ואני רוצה לומר פה שוב, בכנות – בה אני רגיל לדבר – בהתקפות רבות של ארגון ההגנה, אשר ב-15 במאי אמרתי עליו, נוער כזה לא קם לנו מימי בר-כוכבא, הנוער של ההגנה, הנוער של הלח"י והנוער של אצ"ל. אני מאמין בזה באמונה שלימה – בפעולות רבות נפגעו נשים וילדים רבות מאות. ומעולם לא ניקרנו עינים ומעולם לא טענו מה שטענו כלפי הבחורים שלנו. בגליל, ובסביבות ירושלים – קיביה היה אצלנו. חיילינו, צבאנו, כולנו הצטערנו על זה. קרה! מה ההבדל? צריך לדאוג לכך שנשים וילדים לא ייפגעו. בכל תקופת לחימתנו דאגנו לכך, גם בדיר יאסין, אולם לפעמים אין דרך אחרת. מה יכולנו לעשות – וגם היום – כאשר מרצחים מסתתרים בכפרים האלה? אין דרך אחרת. אלא למנוע מהם את האפשרות לרצוח אותנו. יסבירו לי, איפה יש מוסר מלחמה אחר, אם רוצים להגן.
מתוך מאמר עיתון, כ"ד אדר התשכ"ט, 14 במרץ 1969

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי