מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אדוני נשיאה של הרפובליקה הצרפתית, ידידנו היקר, אני מבקש היום הזה להפקיד בידיך רעיון מסוים, החורג מגבולותיה של ארצנו. אני מציע, שתקבל על עצמך לפעול למען חתימת אמנה ים–תיכונית. הצעתי היא, כי כל העמים השוכנים לחופי הים–התיכון, מצפון ומדרום, ממזרח וממערב, בני שלוש הדתות המונותאיסטיות – היהדות, הנצרות והאסלאם – יחתמו על אמנה משותפת, שאלה יהיו עיקריה: א. שום עם מעמים אלה לא ייזום פתיחת מלחמה נגד רעהו; ב. כל סכסוך ביניהם ימצא פתרונו בדרך המשא–ומתן; ג. המלחמה לא תשמש עוד מכשיר המדיניות שלהם.
בוודאי שמת לב, אדוני הנשיא, כי בדברים האלה יש הד לחוזה לוקרנו, לאמנת קלוג–בריאן ולמגילה האטלנטית. לכבוד לי להודות בכך. לא השתמשתי בנוסח המדויק של חוזה לוקרנו, הקובע התחייבות הדדית: לא לתקוף, לא לפלוש ולא לאסור מלחמה, אלא במקרה של הגנה לאומית לגיטימית, או – במלים אחרות: השימוש בזכות זו להגנה עצמית מתיר גם התקפת נגד ופלישה לתוך המדינה התוקפנית. למדנו מהניסיון. אין צורך לקבוע את היוצא מן הכלל הזה, אם אנו כותבים, ששום מדינה לא תיזום פתיחת מלחמה נגד רעותה. במלים אחרות, ברור שאם מדינה מותקפת, יש לה מלוא הזכות להגנה לאומית עצמית, כפי שגם נאמר בסעיף 51 למגילת האו"ם. זה שהמלחמה לא תהיה מכשיר המדיניות נלקח מאמנת קלוג–בריאן. האמנה ההיא לא עמדה, לצערנו, לאנושות כאשר הרודנות הנציונל–סוציאליסטית השתלטה על לבה של אירופה. שני חוזים נחתמו עם התוקפן, ילוד השטן, זה של ספטמבר 1938 וזה של אוגוסט 1939, והם פתחו לפניו את דרך הדמים, פעם במערב ופעם במזרח. אבל אין זאת אומרת, שהרעיון עצמו נכשל. אנשים נכשלו, מנהיגים היו מוכים בסנוורים, עמים הוטעו, אבל הרעיון עצמו הוא נכון וגדול. אל נהסס לשוב אליו ולנסות להגשימו בימינו.
אנא, אדוני הנשיא, טול יוזמה, פנה אתה אל כל העמים השוכנים באזור, שהוא עריסת התרבות האנושית, והצע להם, בשינויים שאתה תמצא לנכון לעורכם, את האמנה הים–תיכונית הזאת.
עולמנו מחולק, בימים אלה, מבחינות רבות, לעמים דמוקרטיים ולמשטרים טוטליטריים, לצפון ולדרום, לעמים שבעים ולעמים רעבים, למדינות מתועשות ולמדינות מתפתחות, למדינות הנותנות שלום לאזרחיהן ולמדינות שבהן משתוללות מלחמות דמים פנימיות. הבה ננסה להביא לחלוקה אחרת של העולם, לחלוקתו לאזורי שלום. יקום נא אזור שלום ים–תיכוני; יקום נא אזור שלום אטלנטי, בלטי, פציפי, ועוד. על–ידי הקמת אזורי שלום כאלה, יוקם ואולי אף יובטח שלומה של האנושות, בימי הסכנה האיומה של השמדה הדדית המרחפת מעליה.
מתוך דברי הכנסת, ט' אדר התשמ"ב, 4 במרץ 1982

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי