מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

עכשיו אני חוזר לספור ולסצינות. והרי זה היה הזעזוע בליבי. אך כדי עכשיו להבהיר משהו, ספרתי את ספור הזה, אמרתי לעתונאי המוכשר הראה, ומה אני יכול לעשות? כך קרה. אחרי שהתפטרתי עברתי על פני הדשא. נגשו אלי חברים, ניגשו אלי חברות. את אשר אמרו לא אספר. ובין אלה שנגשו אלי היה איש אצ"ל, איש החוק, חיל הקרב שלנו. האיש הזה השתתף בכל הפעולות אולי שלנו, מכל מקום ברבים מן המבצעים כפי מה שאני יודע הוא ראה את המוות לנגד עיניו 10 פעמים, 15 פעם, כלומר, אדם שהתפלט[כך במקור ט.ק.] אם מותר לומר כך. הוא ניגש אלי, פתח את פיו, עדין הוא קורא לי המפקד, זה ירע עוד יותר את הדמות, אבל יש עוד כאלה שקוראים לי המפקד, אחד החטאים שלי ואני לא יכול למנוע זאת מהם. הוא אומר לי המפקד, פותח את פיו ואומר את המלה הזו, מפסקי לדבר ומעיניו זולגות דמעות שליש כאילו היה ילד או אשה! רכת לב! לא לוחם, לא גבור, לא איש הפלדה, לא אדם שראה את המוות נגד עיניו, הוא בודאיי לא הוזיל דמעה אחת. ומה אני יכול לעשות אם יש תופעה כזו? צר לי, הייתי רוצה למנוע אבל יש דבר כזה, זה בוודאי איזה דבר של התקשרות נפשית. מישהו מוציא לעז, אקרא לה כמובן בשם לטיני, מיסטיציזם, אולי זה שם יווני דוקא, מיסטיציזם. טוב, תקראו שמות לועזיים ומה שאתם רוצים אבל זהו המצב, יש אנשים כאלה, שכך התקשרנו אתם. ימים ולילות בדם וביסורים ובאלמנות ובשכול ובבתי סוהר ובמחנות ריכוז. יש דבר כזה. אה, עכשיו אני כבר רואה את הדרמה שאני עושה פה ויכתבו מה שיכתבו, אבל יש דבר כזה, זו אמת. התקשרות נפשית כזו. אני אשם בה. מה אני יכול לעשות?
מתוך ועידת מפלגה, י"ב תמוז התשכ"ו, 30 ביוני 1966

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי