מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

ואשר למדיניות הפנים עלינו לעמוד על הסתירה שבין הצהרות תיאורטיות ובין המציאות. יש לקדם כמובן את ההצהרה על הבטחת חירות האדם. אולם חירות האדם והאזרח אינם הולכים בד בבד עם קיומם של חוקים, שהם ירושה מתקופת השיעבוד, חוקים שעליהם אמר היועץ המשפטי של ממשלתנו היום, שכמוהם לא חקקו אפילו בגרמניה הנאצית, והוסיף שהם מכניסים אותנו לתקופת האופל של ימי הביניים.אין חירות האזרח סובלת את עצם העובדה של קיום חוקים, המבטלים את זכויות היסוד של האדם, ההופכים את מדינתנו למעשה למדינת משטרה. לכן דרוש נדרוש את ביטולם של חוקי החירום הבריטיים המקוריים והישראליים הבלתי מקוריים, המטילים כתם על מדינתנו וסותרים בתוקף קיומם את ההצהרה על חירות האדם. והוא הדין ביחס לזכויותיה וסמכויותיה של הכנסת. לא די להצהיר על שלטון חופשי, רפובליקאני ודמוקראטי. שלטון כזה מבוסס קודם כל על הבחנת רשויות במדינה ודבר אפייני הוא, שהמפלגה השלטת עמדה על כך, שתינתן הסמכות לממשלה לפי חוק המעבר לקבוע, שזכותה לבצע מעשים מדיניים מרחיקים לכת ורק אחר כך למסור דין וחשבון לכנסת, בעוד שהחובה האלמנטארית, המוטלת על כל רשות מבצעת במדינה חפשית היא, להוציא לפועל את ההחלטות שנבחרי העם יקבלו ולבצע את קווי המדיניות, שייקבעו על ידי נבחרי העם. זה נשתקף גם בדיונים בקשר עם הקמת הוועדות בכנסת, שלפי הצעה בלתי רשמית מטעם חוגי הממשלה אינן צריכות אלא להיות בתי חרושת קטנים לחקיקת חוקים, בעוד שכל אחריות לביקורת מעשית על משרדי הממשלה ניטלת מהם.גם ועדות כמו ועדה למדיניות חוץ או לביטחון, שהן מן החיוניות ביותר במדינה, גם ועדות אלה אינן צריכות לקום לפי הצעה בלתי רשמית זו של חוגי ממשלה
מתוך דברי הכנסת, ז' אדר התש"ט, 8 במרץ 1949

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי