מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אך הערב שהוא כולו של חדוה ואחוה, הריני רואה לנגד עיני רוחי את הבית, בית הוריו של דוד בעיר ביילסק, לא של שלזיה אלא של חלק אחר של פולין, ובו אני מתארח בלכתי אל אחי בני עמי, עם הבשורה הטהורה של ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי להצלה ולגאולה שאין ביניהן הפרדה.
בית אבא ואמא שלו ושלי ושל כולנו עדיין עמד על כנו, והוא כולו רווי אהבה ואמונה ונאמנות, והוא כולו חום שלא נשיגו עוד בחיינו. העירות הקטנות האלה שבהן הנוער שלהן על כל שכבותיו, ידע לא רק את הרצל ואת נורדאו וז'בוטינסקי וא. ד. גורדון ובורוכוב ואחד העם, אלא גם את קאוטסקי ואת ברנשטיין ואת אשר התרחש בצימרוואלד. הכל הם ידעו, כי קראו ולמדו. וכאשר באו הנואמים מן הכרכים הגדולים לנאום בפניהם, לא יכלו רבות לחדש, וצריך היה לעתיד לעמוד באש הבוערת של קריאות הביניים של צעירים פשוטים, אך עשירי קריאה ואדירי ידיעה.
וכך אני זוכר את הימים ואת הלילות שבילינו בעשרות פגישות ואספות עם אלפים, ולפעמים עם מאות וגם עשרות של היהדות של אז, ובעוד אשר אחד-העם כתב על היהדות המערבית שהיא חיה בעבדות מתוך חרות, הרי זו המזרחית ממנה הוא בה היתה ההיפך מזה. היא חיה בחירות מתוך עבדות, והיו בה כל הפרדוכסים המרוממים את רוח האדם, היא היתה מושפלת וגאה, נרדפת ומאמינה, דלה ועניה, עשירה ואדירה. היא איננה עוד. בית אבא ואמא איננו עוד, ונשארנו כולנו מתי מעט, שארית הפליטה, ואחד מהם הוא ידידי דוד מן העיר בילסק-פודלאסקי, מן היהדות האדירה ההיא, מן הבית"ר האדיר.
מתוך מאמר עיתון, י"ד ניסן התשכ"ג, 8 באפריל 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי