מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

לכל הדעות, אם המדובר הוא בדחיית הלחץ להחזרת פליטים ערביים, לא יכולה הצעתנו אלא להדגיש ולחזק את הדחייה. בהצעתנו המקורית היה חלק הנמקתי, אם בסעיף הראשון כולו ואם במשפטים מסויימים של שני סעיפיה האחרונים. חלק זה אינו חסר חשיבות, אבל העיקר, כמובן, היה כלול בקבי­עה הכפולה, כי ישראל לא תחזיר פליטים ערביים לשטחה וכי הפתרון היחידי של בעייתם הוא ביישובם ב­ארצות ערב. ועל העיקר הזה עמדנו. במשך רוב שעות הדיון לא היתה תזוזה בקרב דוברי מפא״י, או הקוא­ליציה, לקראת עמדתנו. ואנו התכוננו, לפי טבע הדברים, להגיש את הצעתנו ליושב ראש הכנסת. אולם בשעה ה­אחרונה - ויש לומר את הדברים ב­מפורש: בעיקר הודות להתערבותו הנבונה של מר זלמן ארן - חל שנוי במחנה הקואליציוני. דובריו הודיעו לנו, כי הם יהיו מוכנים לאמץ, מתוך הצעתנו, ולשלב בהחלטת הכנסת, את הקביעה הכפולה האמורה לעיל. עוד התנהל משא ומתן מזורז לא רק על המשפטים, אלא אף על מלים מסויימות, שהיו חשובות בעינינו, וכתוצאה ממנו הוגשה לכנסת, בשם שבע סיעות, של קואליציה ושל אופוזיציה, או בשם 103 נציגי האומה הנבחרים, הצעת החלטה מוסכמת, היא כללה, בחלקה הראשון. את ההצעה הקואליציונית, שהובאה בפתח הדברים דהיום, ואילו בחלקה השני — את המשפטים רבי החשיבות המדינית, לאמור: "הכנסת קובעת: אין להחזיר את הפליטים הערביים לשטחה של ישראל; הפתרון היחיד לבעייתם - יישובם בארצות ערב״. הסיעה הפרלמנטרית של המפלגה הליברלית היתה מוכנה, כפי שדוברה הודיע, להצביע בעד ההצעה הקואלי­ציונית המקורית, אך היא הצביעה גם בעד הצעת ההחלטה, שהוסכמה עם הסיעה הפרלמנטרית של תנועת החרות.
מתוך מאמר עיתון, ב' כסלו התשכ"ב, 10 בנובמבר 1961

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי