מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אינני מכבד ציניות. אנשים שאפשר לכנותם סנובים אינטלקטואליים, רגילים לזהותה עם פקחות, אם לא עם חכמה. אין לכך צל של שחר. דווקא התקופה ההיסטורית רבת התמורות והמעללים, בה נגזר עלינו לחיות, הורתנו לדעת, כי הציניות הלגלגנית אינה אלא כסל עקר, ואילו אמונה עמוקה, טהורה, תמימה היא התבונה, היוצאת, המצילה גם ציניקניםמגורל מר, או ממר גורלם.אבל בימינו, הרי האפתעות ראינו גם, כי, בנסיבות מסויימות, מסוגל אדם ציני להיות רציני. את זאת הוכיח, בימי שבט תשט"ו שר הבטחון השני של מדינת ישראל. מר לבון האמין בעקרונות בטחוניים מסיימים. כדי למנוע אי הבנה, עלי להבהיר מיד, כי עקרונותיו אינם עקרונותינו בימים אלה. אמונתו של שר הבטחון לשעבר ביעילותה של ה"תגובה" נובעת מן הפגרנות במחשבתם המדינית של אנשי המפלגה השלטת, אשר מעולם לא היה להם בית-ספר מדיני. בוודאי לא אחטא לאמת, אם אעלה את ההשערה, כי בשנת 1938 היה מר לבון, בשאתו את שמו הקודם, אחד הצעקנים הראשיים נגד מסע התגובה של דוד רזיאל וחייליו. הוא, ככל חבריו לדעה, שהם היום חברי מפא"י, מפ"ם ואחדות העבודה, טען אז בוודאי, כי התגובה אינה אלא רצח שפל של אנשים חפים מפשע, בנוסח הידוע. מאז חלפו שש-עשרה שבע-עשרה שנה.
אבל מר לבון החל גם להאמין ביעילותה של התגובה. זה טבעי. כל אדם, העוסק במלאכה, רוצה להאמין, על כן הוא מאמין, בתועלת הכרוכה בה. בעסקו במלאכת התגגובות שביניהן היו מוצלחות, ולא מוצלחות, האמין שר הבטחון הקודם, כי היא מסוגלת להביא לידי הפסקת שפיכות הדמים. בזה הוא טעה. לא הרי שנות השלושים כהרי שנות החמישים. בשנים ההן היו קני הפורעים בתוכנו, על ידנו; יכולנו להשיגם בלי לחצות "גבול" . בימים אלה נמצאים בסיסי התוקפנות של הגרילה הרצחנית מעבר לקו המבטיח להם, לאורך ימים, קיום חסין. המתעלם משנוי זה בתנאים האיסטרטגיים, דומה לאיש המוכן לא לראות את ההבדל בין יום ובין לילה. האמת הפשוטה היא, כי בלי תגובה יש לנו, ויהיה לנו, שפך דם חד צדדי, ועם תגובה היה לנו, ויהיה לנו, שפך דם דו-צדדי. הברירה הזאת, אין אכזרית ומיאשת ממנה.
בציבור מתהלכת, ואף משתרשת הדעה, כי ביחס לבעייה של שפיכות הדמים בארץ ישראל, אין אלא שתי אסכולות: של חסידי ההבלגה ונלהבי התגובה. טעות היא הדעות האפשרויות, הן שלוש. ה"מתונים" במפא"י ובארץ, בממשלה וב"הארץ" משלימים עם שפיכת דם יהודי, "בלעדית", כחלק בלתי נפרד של נוף החיים במדינת היהודים. ה"קיצוניים" במפא"י ובאחדות העבודה מתלהבים לשפך דם דו-צדדי כחזיון נצחי כמעט של יחסי ישראל-ערב וישנה דעה שלישית. היא אומרת, כי יש לשאוף ליצירת תנאים, בהם לא יישפך עוד דם עברי במולדת העברית, ועל כן לא יהיה עוד צורך להרוג ערבים. אנשים פשוטים קוראים לכך, במילה ישנה, שלום. אבל ה"מתונים" וה"קיצוניים" בישראל, שאינם אנשים פשוטים חלילה, קוראים לכך, במילה חדישה: מרתיתה: הרפתקנות. לדעתם השקולה והמוסמכת, רק הרפתקן יכול לשאוף למדינה יהודית, בה לא יישפך דם יהודי
מתוך מאמר עיתון, ג' אדר התשט"ו, 25 בפבואר 1955

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי