מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

... גבירותי ורבותי. אנחנו, עם כל הנסיון שמאחורינו, אנשים מבוגרים, חייבים לקבל הודעה, ובמידה של רצינות, לפיה, אם יבוטל מוסד אדמיניסטרטיבי המורכב מכמה עשרות עובדי מדינה לבושי מדים, אבדנו, צפוי לנו כליון. עלי לומר בשם תנועת החרות, כי אנחנו איננו מתרשמים מהודעות כאלה ואיננו נותנים בהן שום אמון. כי למדנו את הבעיה והתבוננו בעובדות ואנו יודעים אותן. משום כך כתבנו במצענו את המלים הבאות: ,,מתוך אמונתנו בחופש האדם ובשוויון האזרח הננו תובעים את ביטולן של תקנות החירום הקולניאליות אשר ביחס אליהן החליטה הכנסת כי הן נוגדות את יסודותיה של מדינה דימוקרטית, ובמקום הממשל הצבאי אפשר וצריך לכונן סדורי בטחון מתאימים לאורך קווי שביתת הנשק".
בהתאם להתחייבותנו הציבורית הזו – ואנו מתייחסים ברצינות למה שאנו מביאים במצעי הבחירות בפני הציבור – אנו הצענו הצעת חוק לביטול תקנות החירום הבריטיות משנת 1945, עליהן נשען המוסד האדמניסרטיבי הקרוי מימשל צבאי, והצענו תקופת מעבר אשר בזמנה תקבל הכנסת את החוק לבטחון האיזורים לאורך קווי שביתת הנשק. ומעמדה זו, על שני האלמנטים שלה – העברת המוסד האדמיניסטרטיבי ששמו ההממישל הצבאי הוא כלי ריק מכל תוכן בטחוני. הוא לא מנע החזרת ארבעים אלף בני ערב שהיו בשנת 1948 מעבר לקווי שביתת הנשק; הוא איפשר את החזרתם. הוא לא מנע חלוקת אלפי כלי ירי בקרב בני המיעוטים, בתוכם אלף יחידות נשק באיזור נצרת בלבד; הוא איפשר את חלוקתם. הוא לא מנע ואינו מונע שום תנועת אוכלסין ערביים לעבר ריכוזי האוכלוסין היהודיים בכל רחבי המדינה. הוא אינו מטפל ולא טיפל ואינו יכול לטפל בריגול ולא בהסתננות; לכך ישנם מוסדות ממלכתיים אחרים. הוא אנכרוזים מוחלט. ומשום כך אנחנו יכולים לדון בסוגיה, זו ללא כל התרגשות וללא כל התרשמות מנסיונות להוליך עלינו אימים; אלא בקרירות וברצינות, ולומר שלמעשה כל המפלגות במדינה, זולת אחת, הציעו לבטל – מתוך ערובות לקיום הבטחון באיזורים לאורך קווי שביתת הנשק – את המוסד האדמיניסטרטיבי ששמו המימשל הצבאי.
...יוצא איפוא שאלמלא התעקשותה של מפלגה אחת, או עיקשותן של חוג אחד בה, אפשר היה ליצור קשת רחבה ביותר של תמיכה של כל המפלגות הלאומיות בישראל סביב אותה דרך: ביטול האנכרוניזם של המימשל הצבאי, הפוגע במעמדה הבינלאומי של מדינתנו, וקיום מוחלט של הבטחון הלאומי באיזורים לאורך קווי שביתת הנשק. ומשום שכזאת היא ההתעקשות וכזאת היא העקשות, אין זאת שיש חובה לתת לה הסבר לא בשטח הבטחון, ועל ההסבר הזה לא אמעוד הערב, כי בעוד שבועיים נברר את הבעיה לפרטי פרטיה מעל במת בית הנבחרים לישראל.
בקיצור, עלינו להבהיר את עמדתנו ביחס לסוגיה זו. בכל הפשטות: לא ניתן יד לשום גורם התובע השארת המימשל הצבאי בלי תקופת מעבר ובלי חקיקה מוקדמת של חוק בטחון לאיזורים לאוך קווי שביתת הנשק. ניתן יד לכל הגורמים התובעים את ביטול המימשל הצבאי בלי תקופת מעבר ובלי חקיקה מוקדמת של חוק בטחון לאיזורים לאורך קווי שביתת הנשק. ניתן יד לכל הגורמים התובעים את ביטול המימשל הצבאי תוך הבטחה מוקדמת, עד שתעבורנה מן העולם הסמכויות הנובעות מתקנות ההגנה 1945, של סמכויות אחרות לשלטונות האזרחיים – בשעת הצורך, אף הצבאיים – באיזורים לאורך קווי שביתת הנשק, למען קיום בטחוננו הלאומי.
מתוך מאמר עיתון, כ"ח טבת התשכ"ג, 24 בינואר 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי