מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

קיימות במסורת העברית מצוות-עשה ולא-תעשה שהן בבחינת מצוות נצחיות כוחן יפה בכל מקום ובכל עת. אך מלבדן יש גם מצוות שהתקופה מולידתן כשם שהתקופה מוסיפה תוקף מיוחד לצווים ולאיסורים האוניברסליים המצווה הראשונית של התקופה היא אהבת העם לא אהבה מופשטת לציבור גדול בלתי נודע, הנקרא עם ישראל. אלא אהבה ממשית המוצאת את ביטויה במעשי יום-יום, כלפי כל פרט ופרט בישראל. הכרחית ואפשרית היא אהבה כזאת, מפני שלבני עמנו קרה מה שלא קרה לשום אומה ולשון: נכרתו משפחותינו. המושג משפחה אינו מצטמצם בהורים, באשה ובבנים המושג היא רחב יותר הוא מקיף ענפים רבים, הצומחים משורש אחד. לב האדם קשור בנימי נימים אל עשרות אנשים, זקנים וצעירים, קרובים ורחוקים שיצאו מחיק משפחה אחת. ואלה אבדו גם אבדו לכל בני דורנו. נשארנו ערירים, ורק המאושרים שבינינו זכו לשמור על יקירי נפשם הקרובים ביותר את האהבה, שנשאנו בלבותינו אל בני משפחותינו הרבים, עלינו להעביר אל בני העם כולו, אהוב את שכנך, אהוב את בן עירך, אהוב אותם, כאילו היו בני משפחתך. עזור להם במצוקתם. אל תשמור להם טינה בלבך, אל תדחוק את רגלם. אל תקנא ואל תסית בהם. אהוב אותם, כי מתי מעט נשארנו, ובלי אהבה זו, פשוטה ונעלה, לא נוכל להתקדם, ואף לא נוכל להתקיים.
מתוך כרוזים, כ' תמוז התש"ו, 19 ביולי 1946

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי