מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

לא לנו, כמובן, להביע דעה, באילו נימוקים צריך בית המשפט להשתמש, כדי להוכיח את חוסר השחר או את ריבוי האופל, בטענותיו של הסניגור הגרמני. אבל על "נימוק" אחד של אותו עורך דין מארץ תכנון הטבח אין, לפי כל עמק הכרתנו, לעבור לסדר היום. העובדה, שראש התביעה המלומד לא הגיב במקום על דבריו הנוראים של ד"ר סרווציוס היא המחייבת אותנו להעלותם בכל אימתם המוסרית.

הרי דוקטור סרווציוס הרשה לעצמו. בין שאר טענותיו, להכריז, לא פחות ולא יותר, כי עם תום מלחמת העולם השנייה, עם נפילת המשטר ההיריסטי, היה מרשו, אדולף אייכמן, "לאזרח שוחר שלום". הבה ונוסיף על הכרזה זו, אשר מחרידה ממנה עוד לא הושמעה בשום בית משפט בעולם, את הפירוש המתבקש ממנה. מה אתם רוצים ממרשי? הוא סיים את מלאכת הדמים שלו, הוא רצח מיליונים יהודים, אנשים, נשים וילדים ותינוקות ומאז אין הוא רוצה עוד, וכפי שהנכם יודעים, אין הוא גם יכול לרצוח יהודים נוספים. הוא גמר, אחר ביצוע מסע ההשמדה שלו, עם רציחת יהודים – שחררוהו! כזה הוא, ולא אחר, טיעונו של הסניגור הגרמני לגבי רב הטבחים הגרמני. ותגובה במקום, ואפילו בצורת שאלה, לא הייתה, לדאבון ליבנו. והיה צריך לשאול: האם אתה, ד"ר סרווציוס, כעורך דין, היית משמיע טענת "זיכוי" כזו כלפי כל מרשה שלך בארצך, שנאשם בהריגת אדם אחד? האם היית אומר לשופטים, בני עמך, כי מאחר ומרשך "כבר" הרג ואין הוא, לפי "מיטב" ידיעותיך מתעתד להוסיף ולהרוג אזרחים אחרים, משמע שהוא היה "לאזרח שוחר שלום"?

ד"ר סרווציוס, אומרים, לא היה חבר רשום במפלגה הנאצית; הוא היה "רק" מאיור בחיל היטלר ונשבע אמונים, כמובן, לפיהרר באופן אישי. בגלל ההבדל הזה, בין ציות להיטלר כמנהיג המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית לבין מילוי פקודותיו כמפקדו העליון של הוורמאכט, נחשב הר דוקטור סרווציוס לאחד "הגרמנים הטובים", והוא הורנו לדעת, מיהו בעיניהם משמיד יהודים משהשלים את השמדתם - : אזרח שוחר שלום.

מתוך מאמר עיתון, כ"ג טבת התש"ל, 1 בינואר 1970

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי