מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מנין אהבת הרצל? קורה ברגש אנושי, שאין פשוט ואין אצילי הימנו: הכרת תודה. רבים מכחישים, אם בעצב ואם בחיוך, את קיומו של רגש זה. אדם, הם אומרים, המיטיב עם זולתו, וביחוד עם עמו, אחת נחלתו: כפיית טובה. יורשה לי, אדוני היושב ראש, לסתור את הטענה המקובלת. השוללים את הכרת התודה, משום שישנה כפיית טובה, יידמו לאלה שישללו את האהבה משום שישנה שנאה, את האמת משום שישנו כזב, את הצדק משום שישנו אוון, את הטוב משום שישנו רשע. בקיום הסתירות הללו אולי צפון מיסתורין הקיום, והעובדה, הידועה לנו משחר נעורי האומה, כי הכרת התודה למי שמיטיב עמה עולה אחר מותו אינה אלא מאשרת את קיומו הנצחי של רגש אנושי זה ומבשרת את נצחונו הבלתי נמנע, על אף כפויי הטובה ועמלם כי שווא הוא... על מה הכרת התודה להרצל, לא של דור גאולים אחד, אלא של כל הדורות הבאים? הוא יצר אחרי הפסקה, שאין דומה לה בתולדות העמים, את המדיניות הלאומית. הא כיצד? מדיניות בלי מדינה? כן, וזו גדולת היצירה: יש מחסר. וזו חוכמתה שמקורה הכרת השליחות. איך, במה, ומתי נתן הרצל לעם בלי מדינה מדיניות להקמת המדינה? הוא רושם: ,,היום אני אומר: אני אנהל ענינים עם אדוני הארץ כאחד מהם". הטא קובע: ,,כל הדבר צריך להעשות על פי הכלל הפשוט ביותר שבעולם, לאמור: do ut des". והוא מכנס, מתורך התמרדות גלויה נגד המנהיגות הרשמית של דורו את הכנסיה הלאומית היהודית - כך הוא רואה ומכנה את קונגרס הציונים - המקבלת ומצהירה את מגילת הזכויות של העם היהודי, בשובו, או ברצותו לשוב, למולדתו. זאת היתה פרשת הדרכים. באחת מהן הלך, או הוסיף לכת, השתדלן היהודי, כפוף הגו; בשניה, בחדשה, החל לעלות ולהעלות המדינאי היהודי, שסמכותו בכוחו בשליחותו. ,,יזכרו, שהם באי כוחה של האומה הישראלית המפוארת ברגע היסטורי". זו קריאתו של הרצל לחברי משלחת, העומדת בראשותו להתייצב לפני אחד השליטים האדירים בימיו. ואיך נטע בנו הרצל את השאיפה למלכות, לחידוש ימינו כקדם? הוא לא רק חזה את רעיון המדינה בגדולתו; הוא גם ראה אותו בפשטותו. ואולי מפליאה הפשטות מן הגדולה. הרצל המחיש בני עצמו, ובפני כל אלה שהיו מוכנים לקרוא לעצמם תלמידיו, את מדינת היהודים על דגלה ועל חוקתה ועל משפטה, על נציגיה וחייליה, על שאיפתה לצדק חברתי, על עריה, כפריה ודרכיה, אפילו על אות ההצטיינות שלה, הלא הוא מעין Legion dhonneur ,,כבוד ישראל" עם סרטו הצהוב, ללמדך, כי ,,העולם צריך להכיר על ידינו מה שנחשב לבלתי אפשרי זה אלפיים שנה: כבוד היהודים". כמובן, הרצל ידע, כי הפרטים עשויים להיות שונים מן המוצעים. ,,איני חושב אפילו רגע אחד, שמדינת היהודים תקום באותה צורה שתארתיה, החי הולך ומתפתח באופן בלתי תלוי באדם, שנטעו או חוללו". אבל הוא תיאר פרטים, כדי להוכיח, כי אין הוא כותב אוטופיה, אלא רואה מציאות. ,,הדבר נראה פלא, כל דבר טבעי הוא פלא" - כך הסביר והמחיש והחדיר אמונה. העיקר בעיניו היה מה שהוא הגדיר כרצון המדינה, כלומר, אמנות העם בכושרו להקים ולקיים את מדינתו... בדאגתו ובאהבתו ובשאיפתו הקריב הרצל את עצמו. זוהי סיבה מיוחדת להכרת התודה הנצחית. רבות הדרכים בהן אפשר לשרת עם: ביצירת המחשבה, בעמל כפיים, בעט ובאת ועוד, וכולן חשובות. אולם העליונה בדרגות השירות היא מסירות הנפש כי בעלדיה אין משים גורל,, ופדות מעבדות בלעדיה אין. מי בישראל היודע, או החייב לדעת, את זאת?
מתוך מאמר עיתון, ט"ז אייר התש"כ, 13 במאי 1960

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי