מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
בעוד שבוע ימלאו 1,900 שנה ליום ההוא בתולדותינו, כאשר הלגיון העשירי, בעזרת הלגיון החמישי והשנים-עשר, הסתער על הר הבית ושלח בבית תפארתנו אש. יהודה נפלה. ירושלים שועבדה. עוז מצאו אבותינו כעבור שני דורות בלבד לשוב ולקום ולמרוד וללחום ולהקים מדינה יהודית שנתקיימה מול כל הלגיונות של רומי שלוש שנים. אבל בוודאי שהיום ההוא, לפני 1,900 שנה, הוא יום המפנה בתולדותינו. על מלחמות היהודים ברומאים כתב יוסף בן מתתיהו. על מלחמות הרומאים ביהודים כתב טקיטוס. את אשר כתב פלביוס יודעים כולנו. אבל כאשר בא ההיסטוריון הרומי לתאר את מלחמות הרומאים ביהודים, הוא אומר:
Romanorum primus Gnaeius Pompeius Iudaeos demuit templumgue iure victoriae ingressus est.
הלגיונות אינם, ואנחנו שבנו לירושלים ״ויקטוריה יוריס״, לא בזכות הנצחון, אלא בנצחון הזכות. אבל אז קראו הרומאים ליהודים: HEP ,HEP. ומאז, במשך 1,850 שנה בקירוב, כל שונאי ישראל היו קוראים אחר כל יהודי HEP , HEP. האנטישמים הבערים והכסילים לא ידעו מה המוצא האטימולוגי של אימרה זו. HEP — "Hierusalem est perdita״. היום אנחנו אומרים באזני העולם כולו, בשעת מבחן לעמנו: Hierusalem ressurecta est.
מתוך דברי הכנסת, כ"ג טבת התש"ל, 1 בינואר 1970
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
