מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

לא, אין דירוג בגבורות. אין האחת עולה על רעותה, או רבה מקודמתה. תקופה וגבורותיה. ימים ימים וגבוריהם. אולם ייחוד יש בגבורות. כולן קדושות ומקדשות. אך כולן מיוחדות ומייחדות. ואת הייחוד הזה אין, אף אסור, לטשטש. לאוו כל אדם המוכן למות על משמרתו משיותקף, מוכן לצאת להתקפה ולסכן את נפשו בה. לאוו כל חייל מגוייס, מסוגל להיות לוחם-מתנדב. לאוו כל מי שמוכן להוליך אנשים למלחמה סדירה, מוכן לעשות מלחמה מרדנית. לאוו כל חייל אמיץ, יכול לעמוד במבחן של תא מוות וגרדום. לכן יש טעם, ביחס למושג הגבורה, במסר רבים, אשר לא בכל השפות הוא שגור, אך בשפת עבר הוא קיים, והוא טבעי. יש גבורות בישראל. מי ימללן? לא הכל מוכנים להלל את כולן. אנחנו, תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, נעלה את כולן על נס, ונשבחן ונפארן. מהן קם ישראל; ובהן הוא חי. כי תכונה אחת משותפת לכל גבורות ישראל בימינו. בפשטות נוראה אפשר לקרוא לה הנכונות למות בעד האומה. היתה נכונות כזו, כידוע לכל בימי קדם. משום כך כתב טקיטוס, ברוגז מודגש, כי היהודים היו היחידים, שלא אבו להכנע לרומי, שליטת העולם המדבירה והמנצחת. באיום של ענויים ומוקד. לעזוב את אלהי אבותיהם. אך מאז גלינו, ומאז חרב השמד נאספה אל תערה, חל שנוי נורא באופיו של היהודי. הנכונות ההיא, שעשתה אותנו לעם לוחם, הוחלשה וכמעט נעלמה. אז היינו להפקר. למשל ושנינה בגויים. דאז נשפך דמנו, כמים, בטבח מתמיד, או לא נשפך אלא בשחיטות.
מתוך מאמר עיתון, י"ב אדר התש"כ, 11 במרץ 1960

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי