מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
מתוך דפדוף, מצאתי מיסמך נשכח, החל על תקופה מאוחרת יותר, בה המרד גבר והלך, ואילו מאוויו של הרברבן שוב לא היו אלא למלחמת אחים. בסוף חודש פברואר 1947, כפי שמודיעים העתונים הישנים, פורסמה חוברת מסויימת. תכנה אופייני; אך אולי אופייניים ממנו הם שמות מחבריה. שלש עתונאים, מר יחיאל הלפרן מ„דבר", מר זיו-אב מ„הבקר" וד"ר קרליבך מ„ידיעות אחרונות" פרסמו במשותף קריאה „רק לא מלחמת אחים"! באמרם בין השאר: „אנו שהתחלנו במאבק כאחד, אנו שהכרזנו: לא יהיה שקט בארץ כל עוד ישארו שעריה סגורים, אנו שהקרבנו את נערינו למען ההעפלה – אנו עומדים כיום נבוכים, משותקים, ועינינו רואות סימנים ראשונים של מלחמת אחים". כנגד מי הופנתה זעקב מרה זו על שיתוק ומבוכה ועל נסיון לפתוח במחקום מערכת שחרור מבורכת מערבה פנימית ארורה – ידוע. התוצאה הפסיכולוגית היא, כי מי שמילא בימים ההם „תפקיד" כזה, רוצה בדיעבד, הם לא יהיו. הוא אומר לעצמו, ומנסה לשכנע אחרים. כי לא היתה מעולם שום מלחמה נגד השלטון הבריטי בארצנו, כי לא היו מבצעי גבורה של כבוש נשק, של פריצת מבצרים, כי לא היו מחנות ריכוז ובתי כלא, כי לא היה מצב צבאי ושבירתו, כי לא היה קידוש השם במעלות הגרדום, כי לא היה נצחון המעטים על הרבים. איך יכלו מעשים אלה להיעשות, אם לא רצה בהם, התנגד להם, רצה שלא יהיו, עשהאת הכל לבל יהיו? איך המאורעות הללו „העיזו" להתרחש? כדי להשתחרר מן השאלות המציקות, נמצא בנפש הנבוכה פתרון פשוט: זה לא היה. נגמר.
מתוך מאמר עיתון, ז' אייר התשי"ט, 15 במאי 1959
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
