מאגר כתבי מנחם בגין

צדק, גבירותי ורבותי, הוא מושג שמימי וארצי, אלוהי ואנושי. יש צדק במופשטותו ויש צדק בפשטותו. מה המהלל אומר: אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, המחוקק תובע: מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיה לכם. מה המפאר מעלה: צדק ומשפט מכון כסאך, צדקתך צדק לעולם, המחוקק גוזר: לא תעשו עוול במשפט. לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפוט עמיתיך. מה החוזה קורא: הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק, המתבונן קובע בעצב: יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו. מה המשבח רואה בעיני רוחו: צדק לפניו יהלך, כהניך ילבשו צדק, עושה המפשט מצווה: ונקי וצדיק אל תהרוג.
לשון אחרת לא מקראית, לא מקורית, דלה, של ימינו ושל שפתותינו: צדק במופשטותו דומה לכוכב שמים; להשיג אותו לא תוכל, לשאוף אליו אתה חייב. ובעצם השאיפה אל הכוכב, המאיר את דרכך, יש מן ההתקרבות אל עשיית צדק.
מבחינה זאת אין המושג סובל כל שם-תואר. האנגלים רגילים לומר ,,צדק בריטי", בדרך כלל לחיוב, לעתים לשלילה. הקומוניסטים נוהגים לדבר על ,,צדק סוציאליסטי". אך צדק זה, במופשטותו, אינו סובל לא תואר לאומי ולא תואר מעמדי. מבחינה זה הוא דומה לחרות, שאיף היא איננה סובלת לצידה שום שם-תואר. לוחם החופש ההונגארי, קוסוט, לאחר שהוגלה מארצו, הוזמן להשתת, בחנוכת בית-החרות האמריקנית בפילדלפיה. ומשבא, העיר למארחיו: אל תאמרו בית החרות האמריקנית תקראו לו: בית החרות באמריקה, כי הרי החרות אנושית היא, ואיננה ניתנת להבדלה לאומית או ארצית. וכך הוא הצדק. או שהוא ישנו, או שהוא איננו או שהוא מתגלה או שהוא נדכא.
בפשטותו, צדק הלא היא מלחמה נגד היפוכיו. רבים מני ספור המה, אך הערב, למען העלאת הנושא שלנו, לא נביא אלא ארבעה מהם: רשע, עוול, מירמה ומזימה. המלחמה באלה והשאיפה לעקור אותם, הרי הוא הצדק האנושי בפשטותו. כאבותינו, כנביאים, כחוזינו, כמחוקקינו, כן מורה-הדור, ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי, ידע להבחין בין שני סוגי הצדק ומושגיו – זה במופשטותו וזה בפשטותו.