מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אלו היו שלושת הגורמים העיקריים במצבנו הפוליטי והצבאי ושלוש היו התשובות שניתנו במשך שמונה השנים האחרונות.
הראשונה הייתה ההבלגה. מונח זה בתרגומו לאנגלית גרועה, לא שקספירית, משמעו- התאפקות. ברוסית מסורתית ומדוייקת משמעו-פוגרום.
במשך שמונה שנים היה פוגרום והיתה הבלגה, כלומר- בעוד גברים ונשים הותקפו מהמארב, ילדים הפכו ליתומים והורים לשכולים- לא נעשה מצידנו מאומה. חכינו עד שנהרגו עוד מאות יהודים, עד שנפצעו עוד אלפים. היינו מוכנים להוסיף ולחכות עד שאויבינו היו בוחרים ברגע הנוח להם ועורכים התקפה כללית עלינו בכל החזיתות.
יש לי הכבוד להודיע לכם, כי מה שקרוי הבלגה, או התאפקות או פוגרום- נדחה עתה ע"י רוב מכריע של העם בישראל ללא הבדל מפלגה או השקפה... ישראל מצאה תשובה אפשרית בדמות פעולות תגמול...
אנו טוענים, כי פעולות התגמול היו נכונות והולמות את השעה בשנת 1936 ו1938. אולם עתה שוב אינן בעתן, ואינן מצדיקות את עצמן בשנים 1951 ו1956. כיום שוב לא מתקיפים אותנו אלה הגרים בסביבתנו המיידית. שוב אין אנו מהווים עדה בלבד. עתה אנו מדינה. אנו מותקפים על ידי מדינות. מהן משמען של פעולות תגמול: הם הורגים בנו; אנו הורגים בהם. הם תוקפים אותנו; אנו תוקפים אותם.
זוהי מעין נקמת דם מזרחית.
דבר זה אין בו שום פתרון.
בעוד שפעולות התגמול מיוסדות על הישטה הטאקטית של "פגע וברח", הצענו אנחנו שיטה המביאה בחשבון את מצב המלחמה. את מלחמת הגרילה העקובה מדם, את המלחמה הכוללת הטרומית. אנו הצענו את השיטה של שחרר והיאחז במקום.
הצעה זו נדחתה והוקעה.
היא הוכתרה בכינויים "מלחמת מנע", "תוקפנות", ו"טרוף דעת". אף על פי כן, ב29 באוקטובר, הפכה אסטרטגיה זו לאקט של מדיניות רשמית.
וכאשר אומצה מדיניות זו, היא נשאה פרי. במשך ששה ימים שחררנו וכבשנו שטח הגדול פי ששה מכל מדינת ישראל.
הראשונה הייתה ההבלגה. מונח זה בתרגומו לאנגלית גרועה, לא שקספירית, משמעו- התאפקות. ברוסית מסורתית ומדוייקת משמעו-פוגרום.
במשך שמונה שנים היה פוגרום והיתה הבלגה, כלומר- בעוד גברים ונשים הותקפו מהמארב, ילדים הפכו ליתומים והורים לשכולים- לא נעשה מצידנו מאומה. חכינו עד שנהרגו עוד מאות יהודים, עד שנפצעו עוד אלפים. היינו מוכנים להוסיף ולחכות עד שאויבינו היו בוחרים ברגע הנוח להם ועורכים התקפה כללית עלינו בכל החזיתות.
יש לי הכבוד להודיע לכם, כי מה שקרוי הבלגה, או התאפקות או פוגרום- נדחה עתה ע"י רוב מכריע של העם בישראל ללא הבדל מפלגה או השקפה... ישראל מצאה תשובה אפשרית בדמות פעולות תגמול...
אנו טוענים, כי פעולות התגמול היו נכונות והולמות את השעה בשנת 1936 ו1938. אולם עתה שוב אינן בעתן, ואינן מצדיקות את עצמן בשנים 1951 ו1956. כיום שוב לא מתקיפים אותנו אלה הגרים בסביבתנו המיידית. שוב אין אנו מהווים עדה בלבד. עתה אנו מדינה. אנו מותקפים על ידי מדינות. מהן משמען של פעולות תגמול: הם הורגים בנו; אנו הורגים בהם. הם תוקפים אותנו; אנו תוקפים אותם.
זוהי מעין נקמת דם מזרחית.
דבר זה אין בו שום פתרון.
בעוד שפעולות התגמול מיוסדות על הישטה הטאקטית של "פגע וברח", הצענו אנחנו שיטה המביאה בחשבון את מצב המלחמה. את מלחמת הגרילה העקובה מדם, את המלחמה הכוללת הטרומית. אנו הצענו את השיטה של שחרר והיאחז במקום.
הצעה זו נדחתה והוקעה.
היא הוכתרה בכינויים "מלחמת מנע", "תוקפנות", ו"טרוף דעת". אף על פי כן, ב29 באוקטובר, הפכה אסטרטגיה זו לאקט של מדיניות רשמית.
וכאשר אומצה מדיניות זו, היא נשאה פרי. במשך ששה ימים שחררנו וכבשנו שטח הגדול פי ששה מכל מדינת ישראל.
מתוך מאמר עיתון, כ"ד אלול התשי"ז, 20 בספטמבר 1957
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
