מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

והוא הדין ביחד לצנזור הצבאי. אתם יודעים כי עד היום נפתחים כל המכתבים הנשלחים על ידנו או המתקבלים אצלנו מחוץ לארץ. למלחמה בריגול אין זה מועיל;קבלו את הדבר מאנשים שיש להם נסיון במחתרת. אם בא-כוח או שליח של שרות חשאי ירצה להעביר במכתב ידיעה סודית-הרי עשרה בלשים של הש"י אף אם יעמדו על ראשם, לא יוכלו לפענח את הכתוב בכתב הסתר. הצנזור הצבאי הזה אינו מונע בעד שליחת "דואר דיפלומטי", אשר דרכו עוברות הידיעות החשובות ביותר על צבאנו, גבולותינו והמאורעות החשובים ביותר שאירעו במדינת ישראל. אלא מאי? הכוונה היא להטלת אימה ופחד של שררה על הציבור. במדינה המבוססת על חוק, ניתנת לכל אדם הזכות לכתוב לאחותו או לאחיו הנמצא בחוץ לארץ, מבלי שתציץ עין זרה של צנזור. ואינני יודע מיהו הצנזור הזה—לתוכן של אותו מכתב אינטימי של בני משפחה אחת. הרי זהו עלבון לכל אזרח במדינה, שאיש זר יכול לקרוא את מכתביו.
(פנחס לוביאניקר, (מפא"י): האם במדינות אחרות, בהן קיימת כבר קונסטיטוציה, אין צנזורה? מה הדיבור הערל הזה?).
זהו העניין בדיוק. אם תהיה חוקה או חוק יסוד, למדינת ישראל, ייקבע שפקיד המעיז, בניגוד לקביעת זכויות האדם והאזרח, להכנס לסודיות מכתביו או לסודיות שיחותיו...
יונה קוסוי(מפא"י): אין דבר כזה בשום מדינה!
אתה ודאי קראת רבות ולא אתחרה אתך בזה. באותה חוקה ייקבע, כי במקרה זה יבוא הפקיד על עונשו, היות והוא פוגע בזכויות האדם והאזרח. אם ראש הממשלה יביא בפנינו חוקי יסוד, ובין השאר חוק יסוד על זכויות האדם והאזרח, אחת משתי אלה: או שהממשלה בעצמה תציע שכל החוקים והמשפטים הנוגעים לזכויות האדם והאזרח, או לפגיעה בזכויות האדם והאזרח, בטלין ומבוטלין, לא שרירין ולא קיימין, ואז יהיה זה בעצם חלק של החוקה, או מה שבן גוריון קורא "חוק מיוחס" – או שותפות "הייחוס" לא חלה על החוק הזה, ואזי אין זו אלא פיסת ניר שאין לה כל ערך, משום שהממשלה תכניס ידה למגירה הבריטית ותאמר: אמנם אנו חקקנו חוק על זכויות היסוד של האדם והאזרח, אבל יש גם חוק אחר;מי קובע איזה חוק עדיף: פקודת סדרי השלטון והמשפט..
ישראל בר יהודה (מפ"ם): (ושם נקבע, שאם מתגלה סתירה, קובע החוק הישראלי).
זאת היא הבעיה מה שראש הממשלה קורא "חוק מיוחס", והוא כביכול נגד יחסנות. אימרת כנף זו של מר בן גוריון, היא ריקה מכל תוכן, ואם יש לה כנף, אזי נוצותיה שבורות ופורחות באויר. אחת מן השתיים: או שזו תהיה חוקה הקודמת לכל חוק אחר, או שזו תהיה פיסת ניר שאין לה כל ערך. אבל עדיין אין זה סוף פסוק: האימרה על התנגדות ליחסנות שממנה נובעת גם ההתנגדות ל"חוק מיוחס", ריקה מכל תוכן. גם מבחינה אחרת האם זה נכון שראש מפא"י שהוא גם ראש הממשלה, מתנגד ליחסנות בישראל? כולנו יודעים את המציאות;אולי הוא מתנגד לייחוס של בנות הרב – אך זוהי שאלה צדדית והעד עוד ילמד מה עוללו הדברים מחוסרי הטעם וחסרי האחריות שנפלטו מלשונו האימפולסיבית של ראש ממשלתנו.
מתוך מאמר עיתון, כ"ג שבט התש"י, 10 בפבואר 1950

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי