מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אכן, שלטון ממושך, אפילו אם הוא הגון, עלול לסתור את מהות המושג של שלטון עם, או, בלשון היוונים, דמו-קרטיה. על אחת כמה וכמה אם אנשי השלטון הממושך מודיעים, כי לא יתנו להמירו באחר, או אם שלטונם למושחת היה. כאשר מר כרושצ'וב הודיע לשומעיו המתבוננים בטלוויזיה האמריקאית, כי בארצו תשלוט המפלגה הקומוניסטית לעולמי עד, הוא לא רק העלה מתהום הנשייה דברים על שלטון אלף-שנים, שלא נשאר מהם אלא זכרם הטמא; הוא גם הודה, במפורש, כי שלטונו ושלטון-עם, אף אם יקראו לו "עממי", הם תרתי דסתרי. בלי חילופי משמרות אין שלטון עם, אלא שלטון על העם. זוהי חכמת העמים החופשיים. וזו תורת החרות האזרחית כולה על רגל אחת.
שלטון ממושך אינו יכול, בדרך כלל, אלא להיות למושחת. יתכן, כי הממשלה הליברלית בקנדה הוכיחה, את אפשרות קיומו של היוצא מן הכלל; את הכלל עצמו היא לא סתרה. אין צורך, מתוך שימוש באמרה בנאלית, לומר את ההפך.
אנשים, הנמצאים זמן רב בשלטון ממלכתי, מפתחים בקרבם תסביך מיוחד במינו. יתכן, כי אפשר לכנותו "תסביך האחוזה". הכרתם של שליטים כאלה, אם לא סיסמתם, היא: מדינתי-אחוזתי. תסביך זה הוא גם אבי אמונה תפלה, אך כנה- אמונה תפלה יכולה להיות כנה מאד- כי אם הם לא יוסיפו שלוט, המדינה לא תוסיף להתקיים. זוהי מחלה קשה, אף מסוכנת, וארוכה אחת לה: שנוי האקלים- משלטון לאופוזיציה.
מתוך מאמר עיתון, כ"ב סיון התשי"ז, 21 ביוני 1957

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי