מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אדוני היושב-ראש, אם הממשלה הזאת – שאנו נעמוד נגדה באופוזיציה – תודיע בצורה שאינה משתמעת לדו-פנים, כי היא תדחה כל לחץ זר להחזרת פליטים ערביים לחלק של ארץ ישראל, עליו משתרעת ריבונותנו, אנחנו נתמוך בעמדה זו. אחת הסיבות לכך היא, כי זו עמדתנו. יש גם סיבות אחרות, אבל הן פחות חושבות. הבעיה הזאת של החזרת הפליטים הערביים עלולה להיות גורלית, והעמדה של מדינת ישראל צריכה להיות אחת; איננו יכולים להחזירם. נכון, זו בעיה אנושית, כל בעיה הומנית קרובה ללבנו. עמנו עם פליטים היה והנהו, והוא מבין לגורלם שלפליטים. אפס, לא נוכל להזמין סכנת השמדה עלינו מבפנים ומבחוץ גם יחד. ידוע שבימינו, הפתרון של יישובם של פליטים בקרב בני עמם הוא החזיון המקובל. אבל אני חייב להזהיר, לא רק את הממשלה, מפני אפשרות של שינוי העמדה – ואנחנו גם בשינויים כאלה, יומיים או ליליים, התנסינו – אלא גם חברי הכנסת מסיעות אחרות, מפני מה שנקרא הסכמה עקרונית, כביכול, להחזרת פליטים. לאמור. היום לא נקבלם, אולם בתנאים של שיחות ישירות או של הסכם שלום בינינו לבין הערבים נוכל להתחייב להחזיר חלק מהם. התנאים האלה, על פי ראיה מציאותית אלמנטרית, רחוקים מאד. אבל בינתיים ניתנת ההסכמה העקרונית; בינתיים נובע ממנה שמדינת ישראל מוכנה ומסוגלת לקבלם ולקלוט אותם. ובהסכמה כזאת יש הזמנת לחץ שיש לדחותו מלכתחילה. יש אומרים כי עמדה זאת: לא נוכל לקבלם, היא קיצונית; ויש מטיפים לנו למתינות. רבותי, חברי הכנסת, על פי נסיון דורנו הבה ונתבונן מחדש במושגים של קיצוניות ומתינות. יורשה לי להביע את הדעה, אדוני היושב-ראש, כי היהודים אשר מסרו מיכסות של אחיהם בידי הגרמנים להשמדה, מתוך הנחה ותקווה והבטחה שהם יצילו יהודים אחרים – היו קיצוניים מאד בהשתעבדות, בהפקרת דם אחים; ואילו היהודים אשר קראו לקחת נשק ביד, כל נשק, ולהתייצב נגד האויב המשמיד – היו מתונים מאד בקריאתם למלחמת הצלה ולעמידה על כבוד האומה. היהודים אשר קראו למרוד בשלטון נוכרי כדי לאפשר לעמנו להקים מדינה משלו – היו מתונים מאד; איכה יכולנו עוד לחיות בתקופה הזאת בלי מדינה, בלי צבא, בלי כח מגן? ואילו היהודים שקראו להשלים עם שלטון נוכרי לזמן בלתי מוגבל היו קיצוניים מאד בנכונותם לראות את עמנו מוסגר בידי מבקשי נפשו, לא רק לשעבוד, אלא גם להשמדה, אף במולדת. העמדה שאנו מציעים לקבוע אותה על פי נסיון הדור, אין בינה לבין קיצוניות, לבין מלת גנאי והפסול השיגרתית בפיו של כל תבוסן -ולא כלום. כי בלחץ זה צפויה לנו סכנת חדלון, והעולם כולו חייב לדעת שהיהודים, אם במולדת ואם בתפוצות הגולה, לא יסכימו עוד לשום פתרון של שום בעיה אנושית, שפירושו העלאת היהודי קורבן על מזבח הפתרון הזה.
מתוך מאמר עיתון, כ"ד חשון התשכ"ב, 3 בנובמבר 1961
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי