מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אנשים שונים נפגשים, נותנים יד איש לרעהו, לב איש לרעהו, האחד שמח בשמחת חברו, האחד מחזק את חברו בשעת צרה, מנחם אותו בשעת אבל. הן זה אחד החזיונות הנהדרים עלי אדמות.

יש פירושים רבים לאותה אימרה מפורסמת של איש מדע דגול בימים קדם על נקודת-משען שבעזרתה יוכל להזיז את העולם. אחת מנקודות המשען שבעזרת אפשר להזיז עולמות - שמה חברות. אדם אחד, גם אם יש לו רעיון גדול, צודק, אמיתי, מדעי, חברתי, לאומי, יכול להנחיל אותו להמונים גדולים. אבל הוא אינו יכול להגשים אותו אלא אם אחרים, וברבות הימים רבים, מקבלים את הרעיון ועושים מתוך חברות למען הגשמתו.

אחד ממקורות היצירה האנושיים, אולי הקובעים, שמו חברות. אפס, מהלכים רוחות גם בקרב העם הזה לאמור: אין עוד צורך בחברות, לא בעבודה ולא במדיניות. יש האומרים כי מספיק לו לאדם אם יהיה קשור לרעהו על ידי אינטרס.

אנחנו תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, לא נקבל הלכות אלו. אין בהן אמת. כל נסיון חיינו הוכיח כי האמת היא בקשר אחד בין אנשים, שעליו גם השאיפה נבנית, בו מתגשמת, ושמו של הקשר אין פשוט ממנו, אין קדוש ממנו: חברות.

יש והחברות נבחנת בחיים ויש והיא נבחנת בסכנה ויש ועובר עליה מבחן המות. החברות שאנו ייצגנוה עמדה בכל המבחנים האלה בחיים, בעבודה, בשאיפה, בשלום, בסכנה וגם במות.

לפי הכרתנו אין גם תנועה מדינית ראויה לשמה בלי חברות.

הנעלה, הנשגבה שבתופעות החברות היא החברות היוצרת. אנשים נפגשים, מחליטים ללכת בדרך משותפת, לשמוח יחד בשמחות, לחזק איש ידי רעהו בעת צרה. הם מחליטים יחד ליצור, רעיון של דבר הניתן למימוש. זוהי החברות היוצרת.

החלטנו שחברותנו תהיה יוצרת. רק הודות לכך ששמרנו אמונים בימים אדומים ובלילות שחורים, משהיינו נרדפים, מעטים ונרדפים על צואר. רק הודות לנדר שנדרנוהו לחברות יוצרת ברעיון, במלחמה, בסכנה, בבנין, יכולנו להשיג בתקופות שונות את אשר השגנו. רק הודות לכך קמה נורדיה.

לכן ברכתי תהיה: תוסיפו לטפח את החברות היוצרת. היא נתנה לעם את נורדיה. היא תתן לכם את הנצחון.

מתוך מאמר עיתון, ט' סיון התשי"ט, 15 ביוני 1959

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי